קידוד (זיכרון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
* ארגון הגירויים על פי סווגים - יכול לשפר את תהליך השליפה. לדוגמה - חלוקה של רשימת מילים על פי [[קטגוריה (פילוסופיה)|קטגוריות]]{{הערה|שם=קוגנטיבית}}.
* התאמת ההקשר - שיטה זו מתבססת על '''עקרון ייחודיות הקידוד''' המתמקד במידת החפיפה בין תהליכי השליפה והקידוד. הוא הטוען שמשום שהגירויים מקודדים בזיכרון יחד עם ההקשר שבו הוצגו, התאמת ההקשר לזה שבו ידרשו להישלף בעתיד יכולה לתרום רבות להצלחת השליפה. זאת משום שהיזכרות באירוע מסויים מעוררת את עקבות הזיכרון הקשורים אליו, כך ש'''רמזי הקשר''' יכולים לשמש כרמזי שליפה יעילים. דוגמא לכך היא התופעה בה קשה יותר לזהות אנשים שאנו פוגשים מחוץ להקשר שאנו רגילים אליו (למשל מפגש של פקיד הבנק הקבוע בחוף הים). בנוסף, גם '''רמז העתק''' יכול לעודד את השליפה משום שהוא כולל את משמעות המילה, אשר מקושרת להקשר הייחודי של האירוע שבו קודדה, ומשחזר אותו באופן עקיף{{הערה|שם=קוגנטיבית}}.
* למידה מתוך משמעות - משום שקידוד המידע בזיכרון לטווח הארוך מתבסס על משמעות, היא יכולה לשפר את סיכויי השליפה שלו בעתיד באופן מוצלח בהרבה מחזרה ושינון. משום כך יעיל יותר לקשר פרטים חדשים לידע קודם ו[[סכמה קוגניטיבית|סכמות]] קיימות. השלבים שבהם מתבצע העיבוד הסמנטי שבו מופקת המשמעות המלאה של הגירוי נקראים '''שלבי עיבוד עמוק'''. שלבים אלו מובדלים '''שלבי עיבוד שטחי''' אשר מתמקדים בתכונות הפיסיקאליות של הגירוי{{הערה|שם=קוגנטיבית}}.
| |||