תרבות דיגיטלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mor123 (שיחה | תרומות)
Mor123 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|קורס=מחוברים.מנותקים:מדיה חברתית|יעד=10.3.12}} {{מטלה אקדמית|ביה"ס לתקשורת|מכללת ספיר}}
 
"'''תרבות דיגיטלית'''" היא הכינוי לזרם תרבותי המתקיים במרחב ה[[מחשוב|ממוחשב]]. עם התרחבות השימוש ברשת ה[[אינטרנט]], חלק ניכר מהתרבות הדיגיטלית מתרחש באינטרנט, אך לתרבות הדיגיטלית היה קיום לא מבוטל גם קודם ליצירת האינטרנטליצירתו, והיא ממשיכה להתקיים גם מחוץ לאינטרנטלרשת. התרבות הדיגיטלית באה לידי ביטוי באתרים המקדישים לה מקום נרחב, באמצעות מאמרים מקוריים, פורומים, וגרפיקה ייחודית. כמו בכל תרבות המשתרשת אצל חבריה, לתרבות הדיגיטלית שפה, ערכים ותחומי עניין משותפים, אשר מהווים אבני יסוד לתכנים המתפרסמים באתרים העוסקים בה. יוצרי התכנים הדיגיטליים רואים ברשת האינטרנט מנוף לביטוי רעיונותיהם, אשר ייתכן וייתפסו בעולם הקיים כלא שגרתיים. הם עוסקים במגוון נושאים בולטים:
 
• טכנולוגיית המידע על שלל חידושיה המתקדמים.
שורה 14:
===אחזור מידע===
 
[[פרויקט השו"ת]] (שאלות ותשובות) עוסק בהקמת [[מאגר מידע]] ממוחשב של [[ספרות תורנית]], ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל ב[[שנות השישים של המאה ה-20]] ב[[מכון ויצמן למדע]] והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם לצורך חיפוש בו. כיום מובילה אותו [[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנות ה-70 של המאה ה-20, חיפוש בפרויקט נעשה על ידי העברת שאלות לצוות של הפרויקט אשר הזינו אותם למחשב ולרוב לקח כמה ימים עד שהתשובה נתקבלה. החל משנת [[1979]] התאפשרה גישה למאגר השו"ת באמצעות [[תקשורת מחשבים]] ל[[מחשב מרכזי|מחשב המרכזי]] של אוניברסיטת בר-אילן, שבו אוחסן המאגר. בין המזמינים קווי תקשורת היו צוות חוקרים מ[[האוניברסיטה העברית]] שניסו למפתח את ספרות השו"ת ו[[אוניברסיטת הרווארד]]. עם התפתחות טכנולוגיית המחשוב נשמר תכולת המאגר על [[CD-ROM]] ומשנת [[1990]] החלו למכור את המאגר לציבור הרחב לשימוש עצמי ב[[מחשב אישי]]. בסוף [[2006]] נפתח [[אתר אינטרנט]] המאפשר גישה למאגר דרך ה[[אינטרנט]] תמורת תשלום. בשנת 2007 כלל המאגר התורני של הפרויקט יותר מ-170 מיליון מילים ו-80 אלף שו"ת שונות.
 
[[שלום רוזנברג]] עמד על השינוי שיוצרת התרבות הדיגיטלית במחקר: