יעקב הלפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
שורה 9:
בשנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) עלה הלפרין עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רבו [[מאיר יהודה שפירא|מאיר שפירא מלובלין]], ב[[ז' בחשוון]] [[תרצ"ד]], הקים על שמו את שכונת [[זיכרון מאיר]]. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר רבו שנפטר בלי בנים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין, ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם ([[תרל"ו]] - [[ד' בכסלו]] [[תשי"ט]]).
הלפרין היה מקורב מאוד ל[[חזון איש]] והתייעץ עמו בעסקיו. החזון איש נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתןבנסיעתה לנופש השנתי ב[[צפת]]. החזון איש גם היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן.
 
בעצתו של החזון איש תרם הלפרין לרב [[יוסף שלמה כהנמן]] שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה [[ישיבת פוניבז']]. ההסכם בין השניים נערך בביתו של החזון איש, והתנאי המרכזי שהציב הלפרין היה שעל הרב כהנמן להתחיל בבנייה תוך שנה. כמו כן סייע ותרם להקמת [[ישיבת תפארת ציון]] שיזם החזון איש.