הנרי קוונדיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תתי כותרת- צפיפות כדור הארץ, מחקר בתחום החשמל |
מ ←חייו |
||
שורה 19:
כשהיה בן 11, למד קוונדיש בבית הספר של פיטר ניוקום ב[[האקני]]. בגיל 18 (ב-24 בנובמבר 1749) התחיל את לימודיו ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] בקולג' סנט פיטר, הידוע כיום כ[[פיטרהאוס]], אך עזב ארבע שנים לאחר מכן, ב-23 בפברואר 1753 מבלי לסיים אף תואר. מאמרו הראשון "על אוויר מלאכותי" הופיע 13 שנים אחר כך, בשנת 1766.
קוונדיש היה אדם שקט ומתבודד ונחשב אף כמוזר במקצת. הוא כמעט שלא קשר קשרים חברתיים מחוץ למשפחתו, ונמנע מקשר כלשהו עם נשים. כך למשל, נהג להעביר הוראות בפתקים למשרתות ביתו, על מנת שלא לפגוש אותן פנים אל פנים. מאותה סיבה נהג להיכנס לביתו דרך כניסה צדדית. כיום מציעים מספר חוקרים, ביניהם [[אוליבר סאקס]], כי אופיו זה נגרם בשל [[תסמונת אספרגר]], אם כי בהחלט ייתכן כי קוונדיש פשוט היה ביישן ביותר. המעגל החברתי היחיד שלו היה מועדון [[החברה המלכותית]], שחבריו סעדו יחד לפני פגישות שבועיות. קוונדיש פיספס פגישות אלה לעיתים רחוקות, וזכה לכבוד רב מחבריו. בכל אופן, בשל ביישנותו "אלו שבאו לבקש את דעתו מצאו את עצמם פעמים רבות מדברים כמו לקיר. אם הערותיהם היו ראויות, היו אולי מקבלים תשובה ממולמלת, אך לעיתים קרובות יותר היו שומעים ציוץ נרגז (קולו של קוונדיש היה גבוה ודק ככל הנראה) ומסתובבים לראות שהם באמת מדברים לקיר ואת קוונדיש נמלט לפינה בטוחה יותר". (
בגלל אופיו הלא-חברותי והמסתורי, קוונדיש בדרך כלל נמנע מפרסום עבודתו ורבות מתגליותיו לא היו ידועות אפילו לידידיו המדענים. בסוף המאה התשע-עשרה, הרבה אחרי מותו, [[ג'יימס קלרק מקסוול]] עבר על ניירותיו של קוונדיש ומצא תגליות ורעיונות עליהם קיבלו אנשים אחרים קרדיט. דוגמאות לתגליות ורעיונות שגילה קוונדיש: [[חוק אוהם]], חוק הגדלים ההדדיים של ריכטר, [[מודל דלטון|חוק הלחצים החלקיים של דלטון]], עקרונות של מוליכות חשמלית (כולל [[חוק קולון]]) וחוק הגז של שארל.
שורה 26:
קוונדיש מת בשנת 1810 בגיל 78 בתור אחד האנשים העשירים ביותר בבריטניה ונקבר, יחד עם רבים מאבותיו, בכנסיה הידועה כיום כקתדרלת דרבי. הדרך בה התגורר בדרבי נקראה על שמו. [[מעבדת קוונדיש]] שב[[אוניברסיטת קיימברידג']] נתרמה על ידי אחד מקרוביו המאוחרים של הנרי קוונדיש, ויליאם קוונדיש, הדוכס השביעי של דבונשייר, קנצלר האוניברסיטה בין השנים 1861-1891.
==גזים ואטמוספירה==
קוונדיש נחשב לאחד ה"כימאים ה[[פנאומטיקה|פנאומטיים]]" של המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, יחד עם [[ג'וזף פריסטלי]], [[ג'וזף בלק]], [[דניאל רת'רפורד]] ואחרים. על ידי שילוב [[מתכות]] עם [[חומצה|חומצות]] חזקות, הכין קוונדיש גז [[מימן]] (H2), אותו בודד וחקר. למרות העובדה שאחרים, כמו [[רוברט בויל]], הכינו [[גז]] [[מימן]] עוד לפניו, בדרך כלל מייחסים את גילוי טבעו הבסיסי של המימן לקוונדיש.
| |||