משה פרידמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיקוד קטגוריה
יש להקפיד בערכי רבנים ואישים יהודיים בכלל ובבייחוד שומרי מצוות, שהתאריכים המופיעים בהם יתבססו על הלוח העברי (בסוגריים להוסיף לועזי)
שורה 28:
}}
 
רבי '''משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא''' ([[י"ד באדר]] [[תרמ"א]], [[1881]] − [[ג' באלול]] [[תש"ג]], [[1943]]) היה [[אדמו"ר]], [[פוסק]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וממנהיגי [[יהדות פולין]] [[בין המלחמות|בין שתי מלחמות העולם]]. משנת [[תרצ"ג]] ([[1933]]) שימש נשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח על ידי הגרמנים ב[[אושוויץ]] בסוף [[תש"ג]], [[1943]].
 
==ביוגרפיה==
נולד בעיר [[הוסיאטין]] שב[[אוקראינה]], לחיה נכדת רבי אברהם מ[[חסידות טריסק|טריסק]] ורבילרבי שלום יוסף, בנו של רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מייסדשייסד את [[חסידות הוסיאטין]], ולחיה, נכדת רבי אברהם מ[[חסידות טריסק|טריסק]]. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו ועבר לגור יחד עם סבו. בצעירותו למד מפי מורים ומחנכים שהובאו במיוחד עבורו. כשהיה בן 13 נפטר סבו והוא עבר להשגחתו של דודו, רבי [[ישראל פרידמן]], האדמו"ר מהוסיאטין. ב[[תרס"א]] ([[1901]]) עבר לעיירה [[בויאן]] שם נישא לבת דודתו מרים, נכדתו של רבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", מייסד [[חסידות בויאן]]. בבויאן המשיך ללמוד תורה, תוך שהוא נהנה מהספרייה הגדולה שהייתה שם והכילה אלפי ספרים.
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר יחד עם ה"פחד יצחק" וארבעת בניו ל[[וינה|ווינה]], שהפכה באותו זמן מרכז גדול ליהודים שגלו ממקומם בעקבות אירועי המלחמה. בתקופה זו יצר קשר עם אדמו"רים ורבנים רבים ששהו גם הם בווינה, ובמיוחד עם רבי [[מאיר אריק]].