עקרון האי-ודאות – הבדלי גרסאות

קביעתו של הייזנברג כי עקרון האי-ודאות אינו תוצאת בעיה של מדידה, שאולי תיפתר עם שכלול השיטות והמכשירים, אלא תכונה בסיסית ומהותית של ה[[טבע]], השפיעהשפיעה עמוקות על הפיזיקהה[[פיזיקה]] ועל ה[[פילוסופיה]] של התודעה. בתחום זה של הדעת הוא מעורר בעיות קשות ועמוקות של פרשנות, שכן נראה שלא ניתן עוד לדעת את המציאות באופן מדויק. פרשנויות אלו עודן שנויות במחלוקת בקרב הפיזיקאים והפילוסופים. ויכוח זה גרם לכך שעקרון האי-ודאות הוא אחד מהעקרונות הפיזיקליים המפורסמים ביותר.

ב[[ספר]]יבספרי [[מדע בדיוני]] רבים (כגון: "[[החתול העובר דרך קירות]]" של [[רוברט היינליין]]) משתמשים בעקרון האי-ודאות כדי ליצור עולמות שנראים על פניהם דמיוניים ובהם מגיע העיקרון למימוש ברמה יום יומית.

[[איש דת|מטיפי]] [[דת]] משתמשים בו להביע עמדתם נגד התפיסה ש'[[מדע]] הוא מקור אמין להבנת המציאות בעוד דת היא מקור [[דוגמה|דוגמתי]] שאיננו אמין'.