נווט קרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
עם העלייה בדרישות מנווטי הקרב עלה גם הצורך בהכשרה מקצועית, כיום הכשרתם של נווטי הקרב היא ההכשרה השנייה באורכה מבין מקצועות צוות האוויר.
 
הדוגמה הטובה ביותר לעליית קרנם של הנווטים היא קידומם בתפקיד: בעבר לא היו נווטים מתקדמים בטייסות מעבר לתפקידי מפקדי גפים (למשל גף צילום). עם חלוף השנים החלו הנווטים להתקדם לתפקידי סגני מפקד הטייסת (סמ"ט א' וסמ"ט ב') ואפילו לפקד על טייסות: תא"ל [[יוחנן לוקר]], [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]] (בעבר [[ראש מטה חיל האוויר]]), הוא הנווט שהגיע רחוק ביותר מבחינת קידום והיה הנווט הראשון שפיקד על [[טייסת קרב]], ומאוחר יותר על [[בסיס טיסה]] פעיל, שני תפקידים בהם לא שימש נווט עד כה. במקביל אליו מונה אל"מ דני גנות, נווט תובלה, למפקד בסיס חיל האוויר לוד (גנות הגיע לדרגת תא"ל כראש להק כ"א בחיל האוויר). [[אברהם עשהאל]], נווט [[F-4 פנטום|פנטום]] בהכשרתו, שימש בהמשך שירותו כמפקד [[טייסת]], מפקד מגמת [[נווט קרב|ניווט קרב]] ב[[בית הספר לטיסה]], מפקד [[בסיס עובדה]] ולבסוף שימש כ[[קצין חינוך ראשי]] בדרגת [[תא"ל]]<ref>[[רונן ברגמן]] וגיל מלצר, '''מלחמת יום כיפור – זמן אמת''', תל אביב: הוצאת משכל, [[2004]], עמוד 88.</ref>.
 
הנווט הראשון שהיה מפקד בפועל של טייסת קרב, עוד ב[[1957]] היה [[עודד ארז]], שפיקד על [[טייסת 119]] שהפעילה את מטוסי ה[[גלוסטר מטאור]] לילה.