נשיא אוניברסיטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 10:
באוניברסיטה העברית, הנשיא חבר מתוקף תפקידו בסינט האוניברסיטה ובוועדה המתמדת שלה, והוא רשאי להשתתף בישיבותיהם ובדיוניהם של כל הרשויות והגופים של האוניברסיטה{{הערה|[http://www.huji.ac.il/huji/univer_rules9.htm החוקה והתקנון הכללי של האוניברסיטה, פרק ז': נושאי-משרות], אתר האוניברסיטה העברית}}.
היקף סמכויותיו של נשיא האוניברסיטה נמצא לעיתים במחלוקת בין חבר הנאמנים המעוניין בסמכויות גדולות לנשיא שיאפשרו גמישות ניהולית, לבין סגל האוניברסיטה הדורש הבאת החלטות לאישורו של הסנאט. בראשית ימיה של האוניברסיטה העברית החזיק [[יהודה מגנס]] שכונה אז קנצלר האוניברסיטה בסמכויות ניהוליות רחבות. בשנת 1934 הוקם סנאט לאוניברסיטה{{הערה|{{דואר היום|פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה|1934/10/25|00100}}}}, ובשנת 1935 הועברו רוב סמכויותיו לסנאט, ל[[רקטור]] ול[[דיקן|דיקנים]] של הפקולטות השונות ותוארו הומר ל"נשיא"{{הערה|{{דבר||הנהלת האוניברסיטה העברית ותכנית התפתחותה הקרובה|1935/09/18|00114}}}}. מחליפו בתפקיד, [[זליג ברודצקי]], התפטר מתפקידו לאחר שלא הצליח לרכז בידיו סמכויות ניהוליות רבות יותר. בשנות ה-50, החזיק [[בנימין מזר]] בו זמנית בתפקידי ה[[רקטור]] והנשיא של האוניברסיטה העברית. סביב תפקיד כפול זה נוצרה מחלוקת, כאשר ותיקי האוניברסיטה דרשו את המשך הצמדת התפקידים, בעוד הצעירים דרשו את הפרדת התפקידים{{הערה|{{דבר||היום ייבחר הרקטור החדש|1961/03/08|00201}}}}{{הערה|{{דבר||פרופ' יואל רקח נבחר רקטור האוניברסיטה העברית|1961/03/09|00204}}}}.
==מינוי==
| |||