טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים - ויקיזציה
הערות שוליים - ויקיזציה
שורה 14:
==תהליך טחינת הקמח בכוח המים==
 
מטבע הדברים כתוצאה מהתפתחות של טחנות הקמח עברו שינויים גם על תהליך טחינת הקמח עצמו. תפוקתן של מתקני הטחינה הראשונים בעלי ריחיים של יד, ומופעלים בעזרת פלג של מאה ליטר מים לשנייה, הייתה כקילוגרם ורבע קמח לשעה במשך כל היממה, במילים אחרות הסתכמה במלכתם של שלושה – ארבעה אנשים. במשך הזמן עם המעבר למערך קבוע הבנוי מאבן נוצרה ההזדמנות לעלות את התפוקה הכללית של טחינת הקמח על ידי התקנת הריחיים גדולים יותר המאפשרים טחינה של שלושה קילוגרם קמח בשעה, דהיינו עבודה של כעשרה בני אדם. מאוחר יותר בטחנות מיגלש עם מפל המים של שניים וחצי מטרים התפוקה הגיעה עד ל – 20 קילוגרם קמח לשעת העבודה, בדומה למלכתם של שישים איש ב24 שעות[2].{{הערה|שם=אביצור 80}}
 
הופעתן של טחנות הארובה גרמו למהפכה נוספת בתחום ניצול אנרגיית המים לצרכיו של האדם, בטחנות קמח עם הארובה אשר הוקמו על פלגי המים שופעים של מאה ליטר לשנייה, המאפשרות מפל מים של כשמונה מטרים על גלגל העץ, ניתן היה להתקין ולהפעיל עד שלושה זוגות רחיים גדולים ולטחון כ- 80 קילוגרם קמח לשעה. כמו כן לאחר החלפת גלגלי מים מאץ בגלגלי הברזל עם כמות כפולה של זוויות פסיעה התפוקה בטחנות הארובה עלתה עד ל 120- 150 ק"ג קמח לשעה ביממה.