טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

מטבע הדברים כתוצאה מהתפתחות של טחנות הקמח עברו שינויים גם על תהליך טחינת הקמח עצמו. תפוקתן של מתקני הטחינה הראשונים בעלי ריחיים של יד, ומופעלים בעזרת פלג של מאה ליטר מים לשנייה, הייתה כקילוגרם ורבע קמח לשעה במשך כל היממה, במילים אחרות הסתכמה במלכתם של שלושה – ארבעה אנשים. במשך הזמן עם המעבר למערך קבוע הבנוי מאבן נוצרה ההזדמנות לעלות את התפוקה הכללית של טחינת הקמח על ידי התקנת הריחיים גדולים יותר המאפשרים טחינה של שלושה קילוגרם קמח בשעה, דהיינו עבודה של כעשרה בני אדם. מאוחר יותר בטחנות מיגלש עם מפל המים של שניים וחצי מטרים התפוקה הגיעה עד ל – 20 קילוגרם קמח לשעת העבודה, בדומה למלכתם של שישים איש ב24 שעות[2].{{הערה|שם=אביצור 80}}