טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים - ויקיזציה
הערות שוליים - ויקיזציה
שורה 34:
נוסף על כך בטחנות הקמח אופקיות היו שני מרכיבים שבאמצעותם היה ניתן לשלוט על תהליך הייצור של הקמח, המכלול הראשון הוא לוח אץ שהותקן מתחת למשפך של המים, מטרתו להסיט את זרם המים מהגלגל המסובב את הריחיים, פירושו של דבר שכאשר מניחים את הלוח בצורה ישירה מתחת לזרם המים כיוון הזרם משתנה וגלגל המים מפסיק להסתובב וברגע שמזיזים אותו הצדה כיוון הזרם חוזר אל הגלגל וטחנת הקמח ממשיכה לפעול. מרכיב השני הוא מוט אנכי ארוך המחובר בקצהו התחתון לקורה שעליה מחוברים סדן וגלגל המים, קצהו העליון של המוט מסתיים בקומת הטחינה ויוצר מעין ג'ק שבאמצעותו ניתן להרים ולהוריד את אבן ריחיים העליונה, מה שמאפשר שליטה נוספת בטחינת הקמח או לאומת זאת עצירה מוחלטת בפעילות הטחנה.{{הערה|רפאל פרנקל, "רחיים ומתקני טחינה בספרות התלמודית : בחינתם מחדש לאור הממצא הארכאולוגי", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 110, טבת תשס"ד, עמ' 49}}
 
את שרידיהם של טחנות הקמח המופעלות בעזרת הכוח של המים ניתן לראות באזורים שונים במדינת ישראל, הצפוניות ביותר נבנו על יובלי נהר הירדן ([[נחל חרמון]] ו[[נחל שניר]]),{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 95}} טחנות קמח של האגן המזרחי בבקעת יריחו כוללות מערכת שלמה של תעלות, בריכות אגירה, גשרי מעבר ואמות מים שהוקמו באזור בתקופתו של המלך [[הורדוס]].{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 182}} במרכז הארץ באגן המערבי נמצאות טחנות על נהר הירקון, כאשר גודלם ומספרם הכולל של הטחנות הקמח הללו עולה על שער הטחנות בתחומי מדינת ישראל, במקורות הערביים טחנות על הירקון נבנו ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] ו[[מסעי הצלב|בתקופה הצלבנית]], אך החוקרים סבורים שטחנות הגדולות הוקמו בתקופות קדומות יותר.{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 79}} ולבסוף טחנות הדרומיות ביותר, כמו למשל טחנת [[בית הכנסת העתיק בעין גדי|עין גדי]] הנמצאת כ-50 מטר מתחת למעיין, בספר "[[אונומסטיקון]]" של [[אוסביוס מקיסריה|אבסביוס איש קיסריה]] נזכר כפר גדול של היהודים באזור וחוקרים מניחים שמי המעיין שימשו אז להפעלה של טחנת הקמח[10].{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 189}}
 
==לקריאה נוספת==
שורה 50:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
↑ אביצור ש', תשכ"ג. סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953). תל אביב. עמ'189
 
[[קטגוריה:מתקנים חקלאיים בעת העתיקה]]