טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

את שרידיהם של טחנות הקמח המופעלות בעזרת הכוח של המים ניתן לראות באזורים שונים במדינת ישראל, הצפוניות ביותר נבנו על יובלי נהר הירדן ([[נחל חרמון]] ו[[נחל שניר]]),{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 95}} טחנות קמח של האגן המזרחי בבקעת יריחו כוללות מערכת שלמה של תעלות, בריכות אגירה, גשרי מעבר ואמות מים שהוקמו באזור בתקופתו של המלך [[הורדוס]].{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 182}} במרכז הארץ באגן המערבי נמצאות טחנות על נהר הירקון, כאשר גודלם ומספרם הכולל של הטחנות הקמח הללו עולה על שער הטחנות בתחומי מדינת ישראל, במקורות הערביים טחנות על הירקון נבנו ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] ו[[מסעי הצלב|בתקופה הצלבנית]], אך החוקרים סבורים שטחנות הגדולות הוקמו בתקופות קדומות יותר.{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 79}} ולבסוף טחנות הדרומיות ביותר, כמו למשל טחנת [[בית הכנסת העתיק בעין גדי|עין גדי]] הנמצאת כ-50 מטר מתחת למעיין, בספר "[[אונומסטיקון]]" של [[אוסביוס מקיסריה|אבסביוס איש קיסריה]] נזכר כפר גדול של היהודים באזור וחוקרים מניחים שמי המעיין שימשו אז להפעלה של טחנת הקמח[10].{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 189}}