מקדש מגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''מקדש מגדול''' הוא סוג ארכיטקטוני של [[מקדש]]. המקדש מופיע לראשונה בצפון [[סוריה]] בתקופת מרדיך 3א' (שנת [[2000 לפנה"ס]]), מתפשט ל[[ארץ ישראל]] ומשם למזרח ה[[דלתה]] ב[[תקופת הברונזה התיכונה]] 2ב' (שנת [[1700 לפנה"ס]]). המקדש מופיע לרוב כמבנה אורכי בעל קירות עבים שמעידים על הגובה הרב שאליו התנשא המקדש. הקירות הקיפו אולם אחד. בקיר מול הפתח ישנה בדרך כלל גומחה או במה מוגבהת, שבה ניצב כנראה פסל האל או חפץ קדוש כלשהו. המקדש המשיך להיבנות ולהתפתח גם ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] ו[[תקופת הברזל]], הדוגמה הבולטת ביותר שלו היא [[מקדש שלמה]] שהכיל שלושה חללים אורכיים: [[אולם (בית המקדש)|אולם]], [[היכל]] ו[[קודש הקודשים|דביר]].
 
שורה 38 ⟵ 36:
 
מקדש המגדול מופיע ב[[נגב]] בסוף תקופת הברונזה התיכונה 2 ב' (1,700 לפנה"ס). ב[[תל הרור]] נחפר מתחם מקודש שהוקף בקיר בעובי 1.2 מטר. המתחם הכיל מזבח, ספסלי אבן, ובורות שהכילו עצמות בעלי חיים שכללו בעיקר [[עורב]]ים וגורי [[כלב]]ים. נמצאו כלי מנחה זעירים, שברי בולות, כנים גליליים, קערות קטורת ועצמות של כבשים ועזים. במרכז המתחם ניצב מקדש מגדול עשוי מלבני בוץ, שאחד מקירותיו התמוטט בשלמותו, וגובהו 9 מטרים<ref>אורן, א., תשנ"א, "שש עונות חפירה בתל הרור", ''קדמוניות'' 2-1 (94-93): 9-2.</ref>. בערך באותה תקופה ב[[תל א-דבע]] שבמזרח [[הדלתה של הנילוס|הדלתה]], שמזוהה כיום כעיר [[אווריס]] שהייתה בירת ממלכת ה[[היקסוס]], ניבנו שני מקדשי מגדול סמוכים זה לזה. המקדש המערבי גודלו 33.75X21.5 מטרים. הפתח מצפון מערב, והוא פונה לדרום מזרח. עובי קירות האורך 4 מטרים, והקיר האחורי 5 מטרים. בקיר האחורי ישנו כוך. המקדש כולל שלושה חדרים והוא כולל פתחים רבים. המקדש המזרחי מזב השתמרותו גרוע, אך כנראה גודלו היה זהה. מול המקדשים הייתה חצר מוקפת מבנים. מחוץ למקדשים נמצאו שרידי טיח צבועים בכחול. נמצאו קערות על רגל אחת וכני קטורת. מול המקדש המערבי נמצא מזבח, ובחצר נמצאו עצמות של בקר ומעט כבשים. בחצר גם נמצאו קבורות קדומות לבניית המקדשים, ואחת מהן היא קבורת [[חמור]]. המבנים שימשו עד תקופת הברונזה התיכונה 2 ג' (1,600 לפנה"ס)<ref>Bietak, M., 1979, 'Avaris and Piramese, Archaeological Explorations in the Eastern Nile Delta', ''Proceedings of the British Academy'' 65.</ref>.
 
בניית מקדשי המגדול מתפשטת במזרח התיכון על פני שלוש תקופות ארכיאולוגיות: תקופת הברונזה התיכונה 2, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל. המקדש מתפתח ומהווה דוגמה להתפתחות ההיררכיה בפולחן הדתי, כאשר בחצר מול המקדש מתרחש הפולחן של הציבור הרחב, שם מתקהלים ומקריבים את הקורבנות. במקדש עצמו שהוא בשיאו ישנה חלוקה לשלושה חדרים, כאשר בחדר האחרון, שכנראה לא כל אחד מורשה להיכנס אליו, ישנו קודש הקודשים שהוא כנראה חפץ או פסל האל שניצב על במה. רוב המקדשים הפתח שלהם במזרח והם פונים מערבה, אולי הדבר קשור לזריחת השמש. המקדש בתל א-דבע הפתח בדרום אולי קשור למקור הנילוס. המקדשים בערים היו מפוארים והיו מטויחים וצבועים באדום או כחול. המקדשים החילו חפצי פולחן שכללו קעריות ונרות שבע פיות, כנים גליליים וכלי מנחה זעירים.
 
==הערות שוליים==