מסך עשן – הבדלי גרסאות

לרוב העשן מגיע במיכל כלשהו, בדרך כלל בצורת [[רימון יד|רימונים]] המושלכים ידנית או באמצעות [[מטול רימונים]], וכן באמצעות ירי [[ארטילריה|ארטילרי]] של [[פגז#פגז עשן|פגזים]]. הרימון או הפגז משחרר ענן של עשן כבד המתוכנן למלא את הסביבה הסמוכה לו גם בנוכחות רוחות חלשות. כלי [[רכב קרבי משוריין]] רבים כוללים [[מדוכות עשן]]: התקן היורה רימוני עשן, הנוצרים בדרך כלל, באופן מיידי. [[טנק]]ים רבים יכולים ליצור מסך עשן גם באמצעות ה[[מנוע]], אך בדרך כלל יצירת עשן בדרך כזו לוקחת יותר זמן מאשר באמצעות שימוש ברימוני עשן על בסיס [[פצצת זרחן|זרחן לבן]]. בעוד שבעבר מסך העשן שימש בעיקר כדי למסך את ראייתם של כוחות האויב, כיום הם גם משמשים כחסמי קרינת [[תת-אדום]] המשמשת על פי רוב לזיהוי תרמי של כוחות לוחמים. מסכי עשן כבדים במיוחד גם יכולים לחסוך קרני [[לייזר]] המשמשות את האויב לאומדן המרחק בינם לבין הכוח הממסך.

כיום רוב צבאות העולם משתמשים בחימוש על בסיס [[פצצת זרחן|זרחן לבן]] ליצירת מיסוך עשן באופן מיידי וכמותובכמות רבה. כנגד השימוש בזרחן לבן נמתחה ביקורת בטענה שפצצות הזרכן מהווה מעין [[פצצת תבערה]] שכן כאשר ה[[זרחן]] פוגע בבני אדם הוא גורם להם לכוויות חמורות. כתוצאה מכך, היו קריאות להוציא את השימוש בפצצות זרחן, גם לצרכי מיסוך בלבד, אל מחוץ ל[[המשפט הבינלאומי הפומבי|חוק הבינלאומי]].{{הערה|ראו למשל את הפולמוס בעולם בעקבות השימוש של [[צה"ל]] במיסוך על בסיס זרחן ב[[מבצע עופרת יצוקה]]. להרחבה: [[מבצע עופרת יצוקה#צה"ל|כאן]].}}