צרה (יהדות) – הבדלי גרסאות

 

ב[[תנ"ך]], המקום היחיד שמופיעה המילה "צרה" במשמעות זו, היא בספר [[שמואל א']] א, ו. בפרק העוסק בנשות [[אלקנה (דמות תנ"כית)|אלקנה]], [[חנה]] (אם שמואל) ופנינה נאמר "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ", ושם מפרש ה[[מצודת ציון]] - "צרתה - שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות והוא מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו". [[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]] ה ע"א, מפרש שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו. ב[[תלמוד בבלי]] נפוץ השימוש בביטוי זה ביחס לשתי נשים, בעיקר בעניין [[צרת הבת]] ב[[מסכת יבמות]].