תוכנית בניין עיר – הבדלי גרסאות

בהתאם לשיטה שפותחה כבר בתחילת [[המאה העשרים]] הנקראת אזור (ZonningZoning), יש לסמן על התשריט את האזורים שבהם תותר בנייתם ו/או הפעלתם של ייעודים שונים, לפי קוד צבעוני המזהה את היעודים. לדוגמה: השטחים שייצבעו בתשריט בצבע צהוב מסמנים כי בשטח, באותם שטחים ניתן לבנות מבנים שישמשו למגורים. שטחים שייצבעו בתשריט באדום מסמנים כי בשטח ניתן יהיה לפתח שם דרך. וכן הלאה. ניתן גם לקבוע שטחים שבהם ניתן להפעיל/לבנות כמה וכמה ייעודים (תמהיל), ואזורים אלה יסומנו על פי רוב באמצעות קווים בצבעים שונים לסרוגין (פיז'מה).

מחברי נוהל מבא"ת חישבו כי אם הם ירצו לאפשר כל תמהיל אפשרי, מכל שני ייעודים ומכל שלושה ייעודים שקיימים בנוהל מבא"ת, הם יצטרכו למצוא דרך לסמן כמה מאות אלפי תמהילים אפשריים. כדי להימנע מכך, בחרו מחברי הנוהל בשיטה משולבת: תמהילים פופולאריים (כמו מסחר ומשרדים, לדוגמה) יקבלו סימון רגיל של פיז'מה, ואילו תמהילים שהנוהל לא מציע סימון עבורם יסומנו על ידי עירוב (צביעה לסירוגין) של היעודים העיקריים באותה קטגוריה. כך למשל שטח שבו מוצע לאפשר בניה של תחנת תדלוק (אחד היעודים בקבוצת ייעודי ה'''תחבורה''') ומחסנים (אחד היעודים בקבוצת ייעודי ה'''תעסוקה''') לא ייקרא "תחנת תדלוק ואחסנה" אלא "'''תחבורה ותעסוקה'''", על שם היעודים העיקריים בקטגוריות הרלוונטיות. הפירוט המלא של השימושים המותרים באותו תמהיל יפורטו בהוראות התוכנית (התקנון).