ספר תורה שנפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
הפוסקים נהגו לתלות את נפילת ספר התורה, בחיסרון כל שהוא באנשי אותו מקום, או בית כנסת. ולומדים זאת מדברי התלמוד: {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן לוי]]...כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו}} ועל כך אומר בעל ה[[דברי חיים]] מייסדה של [[חסידות צאנז]], שמדברי רבי יהושע משתמע, שעוונות גורמים לבזיון התורה, ואם נפל ספר התורה והתבזה דווקא בבית כנסת זה, סימן הוא שעוונותיהם של אנשי המקום גרמו לכך{{הערה|{{HebrewBooksPage|חיים הלברשטאם|דברי חיים|914|מהדורת "וואלף", [[ה'תשס"ב]], עמוד רלט|263}}}}. יש הלומדים זאת מדברי התלמוד: {{ציטוטון|המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו}}{{הערה|{{בבלי|ברכות|לד|ב}}}}
מנהגים רבים, ופסקי הלכה שונים קיימים בנושא תענית על ספר תורה שנפל. לדעת ה[[יוסף שאול נתנזון|מהרי"ש נתנזון]] - אם ספר תורה נופל על הקרקע יש להתענות ארבעים יום, הטעם לכך הוא שבעת שעלה [[משה|משה רבנו]] ל[[מעמד הר סיני|הר סיני]] לקבל את התורה, הוא שהה שם ארבעים יום{{הערה|{{HebrewBooksPage|יוסף שאול הלוי נתנזון|דברי שאול|31726|מהדורת [[לבוב]], [[ה
==הערות שוליים==
|