בדיקת קוונטיפרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
שחפת היא מחלת [[ריאות]] הנגרמת על ידי חיידק ה[[מיקובקטריום טברקולוזיס]], למחלה תקופת דגירה סמויה ארוכה בה מנוטרלים החיידקים באזורים מבודדים של הריאה כך שהמחלה אינה באה לידי ביטוי קליני. במצבים של רפואיים שונים נחלשת [[מערכת החיסון|המערכת החיסונית]] והמחלה מתפרצת והורסת את רקמת הריאה, בכך הופכת המחלה למסכנת [[חיים]]. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה היא באבחון נשאי המחלה הסמויה וטיפול בהם על ידי אנטיביוטיקה.
הדרך המקובלת לאבחון שחפת סמוייה היא על ידי [[בדיקת מנטו]] הידועה גם כתבחין [[טוברקולין]], במבחן זה מוזרק לנבחן חלבון הטברקולין המכסה את חיידקי השחפת. חולים שנחשפו בעבר לחלבון מפתחים בתוך מספר ימים תגובה חיסונית מקומית המתבטאת ב[[פריחה]] מקומית (אריתמה), ובכך מאובחנים (לעתים בטעות) כחולי שחפת סמויה. החיסרון העיקרי של המבחן הוא שנבדקים שחוסנו בעבר בחיסון נגד חיידקי השחפת ([[חיסון BCG]]), אפילו בהיותם [[תינוק|תינוקות]], מגיבים לתבחין כאילו היו נשאי שחפת. ב[[בישראלישראל]] לדוגמה חוסנו עד שנות ה-70 כל הילודים, ב[[בריטניה]] חוסנו ילדי בית הספר עד שנת [[2005]] ובמדינות אחרות כגון [[רוסיה]] החיסון עדין נהוג לכלל האוכלוסייה.
 
יעילותו הנמוכה של החיסון אינה שוללת הדבקות בשחפת סמויה ולא תמיד ישנם רישומים ברורים לנטילת החיסון אחרי שנים רבות כך מוטות תוצאות – נבדקים שאינם חולים מאובחנים החולים ולעיתים נאלצים לעבור טיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]] חסר תועלת נגד השחפת.
 
יעילותו הנמוכה של החיסון אינה שוללת הדבקות בשחפת סמויה ולא תמיד ישנם רישומים ברורים לנטילת החיסון אחרי שנים רבות כך מוטות תוצאות – נבדקים שאינם חולים מאובחנים החולים ולעיתים נאלצים לעבור טיפול אנטיביוטי חסר תועלת נגד השחפת.
==בדיקת הקוונטיפרון==
במהלך הבדיקה נלקחת בדיקת דם מן הנבדק הדם מעורבב מייד עם נוזל נוגד קרישה. הדם מודגר למשך 16-24 שעות עם פפטידים (חלקי חלבון) מחלבון הטברקולין (המצפה את חיידקי המיקובקטריום טברקולוזיס) ומהחלבון אביאן סנסיטין (המצפה את חיידקי מיקובקטריום אביאן, הגורמים למחלה דומה לשחפת). כביקורת חיובית מודגר הדם עם החלבון פיטו-המגלוטנין הגורם לפרשת אינטרפרון, וכתגובה שלילית מוגדר הדם עם תמיסת סילין.