הערכה פסיכולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות שוליים: קישורים פנימיים |
מ סקריפט החלפות (מסוי, לעתים, רלוונטיים, אינטליגנ) |
||
שורה 3:
==מטרות==
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:
* לתאר את אופן ההתפתחות, המצב האינטלקטואלי, המצב האקדמי, המצב הרגשי, המצב האישיותי, המצב החברתי והמצב ההתנהגותי של אדם
* להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות [[רגש
* לפתח תוכנית [[טיפול פסיכולוגי|טיפולים]] מתאימה.
לפיכך, תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית הן בדרך כלל התרשמויות וכלליות ולא בהכרח תינתן [[אבחנה]] מדויקת.
====ההבדל בין הערכה לאבחון====
שורה 19:
באופן כללי [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה נועדו לספק ל[[פסיכולוג]] את ה[[מידע]] הנדרש באמצעות [[מדידה והערכה]].
למרות שישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, רק לחלקם הוכחו ה[[תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק) וה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה). לכן:
* בכדי להתרשם מ[[איכות]] המידע שמפיק כלי
* כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן
====מבחני
[[מבחן אינטליגנציה|מבחני אינטליגנציה]] והישגים נקראים גם מבחני IQ. אילו הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות.
המבחנים בודקים תפקודים כמו [[ידע]] כללי, יכולת [[שפה|מילולית]], [[זיכרון]], טווח [[קשב]], הבנה, [[תפיסה]] חזותית-מרחבית, ועוד.
נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות בית-ספריות.
דוגמאות למבחני IQ הן:
* מבחן [[WAIS-R]] למבוגרים
שורה 33:
====מבחני אישיות====
[[מבחן אישיות|מבחני אישיות]] נועדו לתאר דפוסי [[התנהגות]], [[חשיבה|מחשבות]] ו[[רגש
הם מחולקים לשני סוגים:
* מבחנים [[אובייקטיביות|אובייקטיביים]] - אילו הם מבחנים [[מבחן רב-ברירתי|רבי-ברירה]] המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק. לדוגמה: סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או [[סולם מדידה|סולם]] מדרגי. התשובות לשאלות אילו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: [[מבחן MMPI]].
שורה 40:
====מבחנים ניורופסיכולוגיים====
מבחנים [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיים]] מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים [[מוח
למבחנים אילו שני שימושים עיקריים:
שורה 51:
[[תצפית (מדע)|תצפיות]] קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.
ב[[ראיון|ראיונות]] הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים
דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון.
שורה 64:
==מערכת החינוך==
הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור השיגיהם של [[תלמיד
אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת חשד לקיומה של [[לקות למידה]]{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)]}} ומתן המלצות ל[[הוראה מתקנת]]. אבחון פסיכולוגי יכול להעשות גם בשילוב עם [[אבחון דידקטי]]. האבחון המשולב נקרא [[אבחון פסיכודידקטי]].
| |||