פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
סקריפט החלפות (מסוי, לעתים, רלוונטיים, אינטליגנ)
==מטרות==
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:
* לתאר את אופן ההתפתחות, המצב האינטלקטואלי, המצב האקדמי, המצב הרגשי, המצב האישיותי, המצב החברתי והמצב ההתנהגותי של אדם מסוייםמסוים{{הערה|שם=שריון|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/7655B75C-0F73-4F3E-BBF5-71DBF7E35012/125917/choveret1.pdf לגעת מבעד לשריון.] משרד החינוך (2009)}}.
* להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות [[רגש|רגשיות]]יות או [[התנהגות|התנהגותיות]]יות של [[אדם]] מסוייםמסוים, ולשער [[השערה (מדע)|השערות]] לגביהן.
* לפתח תוכנית [[טיפול פסיכולוגי|טיפולים]] מתאימה.
 
לפיכך, תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית הן בדרך כלל התרשמויות וכלליות ולא בהכרח תינתן [[אבחנה]] מדויקת.
לעיתיםלעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, הנמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם. במקרים אילו על הפסיכולוג להמליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.
 
====ההבדל בין הערכה לאבחון====
באופן כללי [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה נועדו לספק ל[[פסיכולוג]] את ה[[מידע]] הנדרש באמצעות [[מדידה והערכה]].
למרות שישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, רק לחלקם הוכחו ה[[תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק) וה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה). לכן:
* בכדי להתרשם מ[[איכות]] המידע שמפיק כלי מסוייםמסוים יש לבדוק את [[תחום הערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]].
* כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן מסוייםמסוים תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]] חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]].
 
====מבחני אינטיליגנציהאינטליגנציה====
[[מבחן אינטליגנציה|מבחני אינטליגנציה]] והישגים נקראים גם מבחני IQ. אילו הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות.
המבחנים בודקים תפקודים כמו [[ידע]] כללי, יכולת [[שפה|מילולית]], [[זיכרון]], טווח [[קשב]], הבנה, [[תפיסה]] חזותית-מרחבית, ועוד.
נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות בית-ספריות.
 
דוגמאות למבחני IQ הן:
* מבחן [[WAIS-R]] למבוגרים
 
====מבחני אישיות====
[[מבחן אישיות|מבחני אישיות]] נועדו לתאר דפוסי [[התנהגות]], [[חשיבה|מחשבות]] ו[[רגש|רגשות]]ות.
הם מחולקים לשני סוגים:
* מבחנים [[אובייקטיביות|אובייקטיביים]] - אילו הם מבחנים [[מבחן רב-ברירתי|רבי-ברירה]] המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק. לדוגמה: סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או [[סולם מדידה|סולם]] מדרגי. התשובות לשאלות אילו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: [[מבחן MMPI]].
 
====מבחנים ניורופסיכולוגיים====
מבחנים [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיים]] מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים [[מוח|מוחיים]]יים או נתיבים [[עצבים|עצביים]] מסוימים.
 
למבחנים אילו שני שימושים עיקריים:
[[תצפית (מדע)|תצפיות]] קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.
 
ב[[ראיון|ראיונות]] הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטיםהרלוונטיים להערכה.
דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון.
 
 
==מערכת החינוך==
הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור השיגיהם של [[תלמיד|תלמידים]]ים מסויימיםמסוימים ב[[חינוך בישראל|מערכת החינוך]].
 
אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת חשד לקיומה של [[לקות למידה]]{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)]}} ומתן המלצות ל[[הוראה מתקנת]]. אבחון פסיכולוגי יכול להעשות גם בשילוב עם [[אבחון דידקטי]]. האבחון המשולב נקרא [[אבחון פסיכודידקטי]].
286,812

עריכות