|
חלק משטחים אלו מוגנים בישראל בתוכניות מתאר לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות [[תוכנית מתאר ארצית]] [[תמ"א 8]] לגנים לאומיים ולשמורות טבע, ו[[תמ"א 22]] ליער וייעור. חלקם מוגנים לפי חוק שמורות טבע וגנים לאומיים. בנוסף לכך קיימת הכרזה על שטחים [[חקלאות|חקלאיים]], שכל פיתוח לא-חקלאי עליהם מחייב את אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ([[ולקחש"פ]]) שליד [[מועצה ארצית לתכנון ובנייה|המועצה הארצית לתכנון ולבנייה]].
==תפקידי השטחים הפתוחים==
ישנה חשיבות רבה לשמר שטחים פתוחים מכמה סיבות.
1. בתחום הסביבתי:
החדרת מים לאקוויפר ולמי תהום- השטחים הפתוחים ספוגים בכמויות גדולות של מים והם מחדירים אותם למי תהום ולאקוויפר.
יצירת אזורי חיץ- השטחים הפתוחים יוצרים הפרדה בין אזורי מגורים לאזורי התעשייה והמסחר, וכך מספקים לאוכלוסייה הגנה מפני ריחות רעים, זיהום ורעש.
2. בתחום החברתי: השטחים הפתוחים מספקים הנאה לאוכלוסייה הרחבה בשל רצון לנפוש, לעסוק בפעילויות ספורט ולטייל בחיק הטבע. יכולות אלה הצטמצמו עקב הבנייה הצפופה בערים, עלייה ברמת המינוע והגידול בשעות הפנאי.
3. בתחום הכלכלי: חלק גדול מהשטחים הפתוחים הם השטחים החקלאיים, ובכדי שהחקלאות תוכל להמשיך להתקיים, יש צורך לשמור על השטחים הפתוחים. בנוסף, השטחים הפתוחים מהווים גורם משיכה לתיירים, כך שאי-שמירה על השטחים הפתוחים תפגע בפיתוחו של ענף התיירות, שהוא ענף כלכלי חשוב.
4. בתחום האקולוגי: השטחים הפתוחים מהווים בתי גידול רבים למגוון מינים של בעלי-חיים ושל צמחים. פגיעה בשטחים הפתוחים יכולה להרוס את בתי הגידול של בעלי החיים והצמחים ועלולה אף לגרום להיכחדותם של מינים רבים.
5. בתחום הנוף והמורשת: בשטחים הפתוחים נשמרים הנופים המאפיינים את הארץ זה מאות ואף אלפי שנים: הצמחייה, גידולי חקלאות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, ועוד. כל פגיעה ושינוי של שטחים אלה, דוחקים עוד פיסה של טבע, תרבות, מסורת ומורשת אבות.
6. בתחום פיתוח בר- הקיימא: שימורם של השטחים הפתוחים בהווה יאפשר שימוש בהם גם בעתיד, וישאיר אותם כעתודות קרקע לטובת הצרכים של הדורות הבאים.
[מתוך הספר "ישראל- האדם והמרחב- נושאים נבחרים בגיאוגרפיה" (2002)]
==קישורים חיצוניים==
| 