ספר תורה שנפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
←עריכת הפתיח: לא יכול להתאפק |
||
שורה 2:
דין '''ספר תורה שנפל''' הוא מכלול ה[[הלכה|הלכות]] וה[[מנהג (יהדות)|הנהגות]], הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת ש[[ספר תורה]] נפל ארצה, וכולל [[תענית]], מתן [[צדקה (יהדות)|צדקה]], ו[[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]].
ספרי תורה, על פי המבנה שלהם, הם צרים וגבוהים. ספרי התורה ה[[נוסח אשכנז|אשכנזיים]], נתונים בתוך מעיל, ומושענים על הדופן האחורית של ארון הקודש, לעתים קשורים בשרשרת ולעתים לא. ספרי התורה ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] נתונים בתוך תיבה, ולפיכך יציבים יותר ב[[
נפילת ספר תורה, על פי תיאורים של הנוכחים באירוע שכזה, יוצרת בקהל תדהמה, ומכה אותו בהלם{{הערה|הילה שי-וזאן, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3614052,00.html ספר התורה נפל - חברי הקהילה נדרשו לצום] Ynet המקומון של מודיעין ושוהם}}{{הערה|1=יאיר אלטמן, [http://www.mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=8109 תפילה מיוחדת ותענית בשל נפילת ספרי תורה], מודיעין News}}, וההנחיות שניתנות על ידי ה[[רב]] (רב בית הכנסת, רב העיר) באות כדי להביע את הצער והכאב על בזיונו של ספר התורה, וכן כסעד רוחני לזעזוע שאחז בציבור.
שורה 8:
הפוסקים נהגו לתלות את נפילת ספר התורה, בחיסרון כל שהוא באנשי אותו מקום, או בית כנסת. ולומדים זאת מדברי התלמוד: {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן לוי]]...כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו}} ועל כך אומר בעל ה[[דברי חיים]] מייסדה של [[חסידות צאנז]], שמדברי רבי יהושע משתמע, שעוונות גורמים לבזיון התורה, ואם נפל ספר התורה והתבזה דווקא בבית כנסת זה, סימן הוא שעוונותיהם של אנשי המקום גרמו לכך{{הערה|{{HebrewBooksPage|חיים הלברשטאם|דברי חיים|914|מהדורת "וואלף", [[ה'תשס"ב]], עמוד רלט|263}}}}. יש הלומדים זאת מדברי התלמוד: {{ציטוטון|המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו}}{{הערה|{{בבלי|ברכות|לד|ב}}}}
מנהגים רבים, ופסקי הלכה שונים קיימים בנושא תענית על ספר תורה שנפל. לדעת ה[[יוסף שאול נתנזון|מהרי"ש נתנזון]] - אם ספר תורה נופל על הקרקע יש להתענות ארבעים יום, הטעם לכך הוא שבעת שעלה [[משה|משה רבנו]] ל[[מעמד הר סיני|הר סיני]] לקבל את התורה, הוא שהה שם ארבעים יום{{הערה|{{HebrewBooksPage|יוסף שאול הלוי נתנזון|דברי שאול|31726|מהדורת [[לבוב]], [[ה'תרל"ז]], חידושי אגדות על [[מסכת סנהדרין]], דף מ"ג, ד"ה "וכרוז יוצא לפניו"|224}}}}. ה[[שלמה קלוגר|מהרש"ק]] כותב שאם נפל ספר תורה, ומדגיש שנפילה היא דווקא לקרקע, על כל הקהל לצום במשך יום אחד{{הערה|1=יום אחד = מהבוקר עד לשקיעה}}{{הערה|{{HebrewBooksPage|שלמה קלוגער|האלף לך שלמה|1354|מהדורת לבוב, [[ה'תר"ע]], סי׳ שס"א|127}}}}. ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] גורס שרק מי שהפיל את הספר חייב להתענות, אבל מי שרק ראה את נפילת הספר, אינו חייב להתענות. עם זאת, סובר החיד"א שלמרות שאין חובה, ראוי שכל מי שראה את נפילת הספר יצום גם הוא, ומסכם את דבריו, כי נכון שכל רב בעירו יגזור ויתקן לפי מקומו שעתו{{הערה|{{HebrewBooksPage|חיים יוסף דוד אזולאי|שיורי ברכה|7733|מהדורת [[סלוניקי]], [[ה'תקע"ד]], סי׳ רפ"ב, סעיף א'|190}}}}.
==הערות שוליים==
| |||