תיקוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה
יעל י (שיחה | תרומות)
קישורים
שורה 1:
[[קובץ:History timeline.svg|שמאל|ממוזער|450px|התיקוף המקובל של ההיסטוריה האנושית, בהיסטוריוגרפיה [[המערב|המערבית]]]]
'''תיקוף''', ('''פריודיזציה''') הוא [[מתודולוגיה]] בחקר ה[[היסטוריה]], בעזרתה קובעים [[היסטוריון|היסטוריונים]] פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך [[הזמן]]. החלוקה לתקופות המוצעת ב[[היסטוריוגרפיה]] איננה "טבעית"; כל חלוקה נובעת מ[[פרשנות]] של היסטוריון או אסכולה של היסטוריונים לרצף אירועים ומהלכם. ובקביעת תיקוף ישנה אמירה או מכלול אמירות על [[מהות|מהותה]] של תקופה.
==קביעתו בתרבות ובמדע==
שורה 8:
 
בראשית [[העת החדשה]], התקבלה חלוקת ה[[ציויליזציה]] האנושית, מאז המצאת ה[[כתב]], לשלוש תקופות עיקר: [[העת העתיקה]], [[ימי הביניים]] והעת החדשה. היסטוריונים מחלקים בהן תקופות משנה, כמו למשל [[תקופת הרנסנס]], או [[תקופת הבארוק]], בראשית העת החדשה.
ב{{ה|מאה ה-19}}, יישם הפילוסוף הגרמני [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל|פרידריך הגל]] את החלוקה הזו ב"תולדות הפילוסופיה", כחלק מן השיטה שהציע להבנת תולדות הרעיונות.{{הערה|פרידריך היגל, '''[[מבוא לתולדות-הפילוסופיה(הגל)|מבוא לתולדות-הפילוסופיה]]''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], תש"ן, עמ' 242-203.}}
 
התקופה ה[[פרה-היסטוריה|פרה-היסטורית]], שעד להמצאת הכתב, תוּקפה, בדרך כלל, בהיסטוריוגרפיה המודרנית, על פי השליטה בחומר, כמו ה[[אבן]] וה[[ברזל]], ודרגת ההתפתחות של ה[[התיישבות]].{{הערה|ראו למשל: מישל בארבאזה, ז'אק ברטן, הכלים הראשונים, כיבוש האש, המרחב והחומר, בתוך: פייר וידאל-נאקה, [[אלי בר-נביא]] (עורכים), '''תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1993, עמ' 3-2.}}
שורה 18:
אצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית; אולם התקופה נחקרת ונלמדת על פי התרבות והיצירה ב[[ספרות]] וב[[אמנות]], ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת ב[[חצי האי האיברי]] בימי הביניים, תקופת "[[תור הזהב של יהדות ספרד]]". [[גירוש ספרד]] בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לבין העת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של החדשה בתולדות היהודים הוא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.
 
בתולדות ו[[היישוב|היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] בעת החדשה, נחשבות כפותחות תקופה חדשה, שנת [[1881]] תרמ"א-תרמ"ב,{{הערה|ראו למשל: [[גצל קרסל]], פסח תרמ"א (1881) פתח תקופה חדשה בתולדות עמנו : עם שנת המאה לפוגרומים ביהודי רוסיה - "הסופות בנגב", '''[[הדאר]]''', 60, כ"ג, תשמ"א, עמ' 362-363. [[משה ליסק]] (עורך), '''תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה''', א, א, ירושלים : [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], תש"ן 1989-תשס"ט 2009.}} שנת [[1917]], כאשר כבש [[הצבא הבריטי]] את ארץ ישראל ופתח את [[תקופת המנדט|תקופת המנדט הבריטי]], ושנת [[1948]] תש"ח-תש"ט, שבה התחוללה [[מלחמת העצמאות]] והוקמה [[מדינת ישראל]].{{הערה| ראו למשל: יוסף ארן, התגבשותו של דור : בתש"ח החלה תקופה חדשה בספרות העברית, [[מעריב]], (18.4.1980), עמ' 31; (25.4.1980), עמ' 33.}}
 
==ראו גם==
שורה 38:
 
<div style="direction: ltr;">
* Lawrence Besserman, ed., '''The Challenge of Periodization: Old Paradigms and New Perspectives''', 1996
* Bentley, J. H., 'Cross-Cultural Interaction and Periodization in World History', '''American Historical Review''', June 1996, pp. 749–770.</div>