חיים סרנא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
ב[[שנות ה-50]] נישא לרחל, בתו של מלכיאל פרידמן מ[[קלייפדה|ממל]], מתלמידי [[נתן צבי פינקל|ה"סבא" מסלבודקה]]. לאחר נישואיו למד כמה שנים ב[[ישיבת מיר]] בירושלים, ובין החברותות שלו באותה תקופה הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] והרב [[אליעזר פלצינסקי]]. עם הזמן נעשה יד ימינו של אביו בניהול ישיבת חברון, וכן עסק בהוצאתם לאור של כתבי אביו. בשנת [[תשכ"ב]] ([[1962]]), בהיותו בן 33, התמנה לראש ישיבה בישיבת חברון והחל באמירת שיעורים בישיבה, תחילה שיעור יומי, וכעבור שנתיים החל באמירת 'שיעור כללי'. ב'שיעור הכללי' הראשון נכחו ראשי ישיבת מיר הרבנים [[אליעזר יהודה פינקל]], [[חיים שמואלביץ]] ו[[נחום פרצוביץ]]. הקפיד למסור את שיעוריו בשפת ה[[יידיש]], ועבור אלה שלא הבינו את השפה היה נוהג לחזור על שיעורו בביתו. במקביל למסירת השיעורים סייע לאביו באחזקת הישיבה ולשם כך שהה מדי שנה פרקי זמן ארוכים בחו"ל.
לאחר פטירת אביו, בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]), התרחבה סמכותו כראש ישיבה, לצד דודו הרב [[משה חברוני]] ועמיתיו הרב [[שמחה זיסל ברוידא]] וגיסו (בעל אחותו) הרב [[אברהם פרבשטיין]]. ב[[שנות ה-70]], עם גלי העלייה מברית המועצות, נרתם יחד עם רעייתו לפעול למען העולים החדשים. בשנת [[תשל"ד]] ([[1974]]) נסע יחד עם הרב [[פנחס מנחם אלתר]], אז ראש [[ישיבת שפת אמת]], לשליחות באנגליה כדי לרתום את יהודי אנגליה לסיוע לעולים החדשים. באמצע [[שנות ה-70]] עברה ישיבת חברון למשכנה החדש במבנים
בשנת [[תשמ"ז]] ([[1987]]) עזב הרב סרנא את ישיבת חברון שבגבעת מרדכי והקים ישיבה במבנים הישנים של הישיבה שהקים אביו בשכונת גאולה, שאף היא נקראה בשם "ישיבת חברון". אולם עם הזמן, כדי להבדילה מישיבת האם, היא מכונה "ישיבת חברון-גאולה", על שם מיקומה.
| |||