הבדלים בין גרסאות בדף "חכם באשי"

ה"'''חכם באשי'''" (ב[[טורקית]]: '''hahambaşı''', {{כ}} תעתיק טורקי: הָהָמְבָּשִׁי; baş ראש או מנהיג, תעתיק טורקי: הָהָמְבָּשִׁי,‏; "ראש ה[[חכם|חכמים]]") היה התואר שניתן ל[[רב]] הראשי של קהילה [[יהודים|יהודית]] ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]]. ה"חכם באשי" של [[קושטא]] (איסטנבול) הוכר בצו מלכותי כרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העות'מאנית. הוא נחשב למייצג היהודים בפני השלטון ובאמצעותו העביר השלטון את בקשותיו לכל הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה.

לעתים מונה בקהילות השונות חכם באשי שהגיע מקהילות אחרות. כך למשל, ב-1876 הגיע הרב [[יצחק שאול]] מאיסטנבול למלא את תפקיד חכם באשי ב[[צנעא]], והרב [[רפאל קצין]] מחאלב מונה ב-[[1847]] לחכם באשי בבגדאדב[[בגדד]]. היו רבנים ששימשו כחכם באשי ביותר מקהילה אחת. כך היה הרב [[אליהו בכור חזן]] שהיה ירושלמי במקורו, ושימש כחכם באשי בטריפוליב[[טריפולי]] (1875 - 1888) ולאחר מכן באלכסנדריה (1889 - 1908). לעתים הייתה פעולת החכמים ה"מיובאים" מוצלחת, ולעתים עוררו קשיים ופולמוס רב. כך היה המקרה של הרב יצחק שאול, שבא לצנעאל[[צנעא]] ביוזמת הקהילה, אך לא הצליח בתפקידו, ומינויו של הרב רפאל קצין שמינויו עורר פולמוס קשה בקרב הקהילה המארחת עוד מראשית המינוי. גם פעולותיהם של ארבעת הרבנים שכיהנו כחכם באשי בדמשקב[[דמשק]] בשנים 1880 - 1920 והובאו מחוץ לעיר, לא צלחה. בהיעדר בסיס פוליטי יכולתם לחולל שינויים משמעותיים הייתה מוגבלת.