פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 37 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
תיקון קישור, זוטות
 
=== הסבר לתופעה ===
לפי [[תורת היחסות הכללית]], נוכחות של [[מסה]]-[[אנרגיה]]-[[לחץ]] ב[[מרחב-זמן]] מעקמת את המרחב-זמן ואת ההתעקמות של המרחב-זמן אנו מזהים כ[[כבידה|שדה גרביטציה]]. מאחר שגוף מסיבי (בעל מסה רבה) מעקם את המרחב שסביבו, כל העצמים שנעים בסביבתו נעים במסלולים עקומים, שהם [[גאודזה|גיאודזות]] ב[[מרחב עקום]]. לפי תורת היחסות הכללית, גם ה[[אור]] לא יכול להתעלם מהעקמומיות של המרחב (וזאת בניגוד לכבידה הניוטונית) ולכן גם קרני אור ו[[פוטון|פוטונים]] ("[[חלקיק|חלקיקי]]י" [[אור]]) ינועו בקווים עקומים. כתוצאה מכך ליד גוף מסיבי, קרני האור - הנעים ב[[קו ישר]] - יתעקמו, במידה התלויה במסת הגוף ובמרחקם ממנו.
 
ב[[פיזיקה]], ובייחוד ב[[אופטיקה]], אנו קוראים לכל תופעה בה קרני האור משנות את מסלולן (למשל, כגון ב[[שבירה]]) בשם "עידוש". לכן, לתופעה שבה קרני האור משנות את מסלולן בגלל השפעות [[כבידה]] קוראים "'''עידוש כבידתי'''". שימוש מצומצם יותר במונח מתייחס לתופעה הפרטית שבה גוף מסיבי בעל [[סימטריה]] [[כדור (גאומטריה)|כדורית]] (להבא גוף כזה יקרא "ספרי" מהמילה sphere) מקורבת פועל באופן אנלוגי ל[[עדשה]] אופטית רגילה המוכרת לנו מחיי היום יום.
 
== עקרונות מתמטיים ==
במקרה שבו המרחק בין קרן האור לגוף המסיבי גדול מאוד מ[[רדיוס שוורצשילד]], שדה הכבידה הפועל על הקרן חלש יחסית. קירוב זה נקרא "קירוב השדה החלש" (או באופן אנלוגי ל[[אופטיקה]]: "קירוב העדשה הדקה"). בקירוב זה אפשר לעבוד עם [[קירוב זוויות קטנות]] ( <math>\ \theta \approx \sin \theta \approx \tan \theta</math> ) ניתן לחשב את זווית ההסחה שיוצרת עדשה כבידתית בעלת סימטריה כדורית ומסה M. זווית זו נתונה על ידי
[[קובץ:Grav-lensing01.png|ממוזער|250px|איור המציג עידוש כבידתי כאשר העצם, העדשה והצופה נמצאים על אותו ציר]]
: <math>\ \alpha = \frac{4GM}{c^2 b} = \frac{2 r_s}{b}</math>
* r<sub>s</sub> הוא [[רדיוס שוורצשילד]] של ה"עדשה"
 
ה[[זווית]] <math>\ \theta_E</math> בין הדמות הנצפית לציר העדשה נקראת "זווית איינשטיין". אם אנו יודעים את המרחק לעצם, אזי אפשר לחשב את הרדיוס של טבעת איינשטיין על ידי <math>\ r_E \approx D_{OS} \theta_E</math>. את זווית איינשטיין אפשר לחשב באמצעות הנוסחה לעיל והגאומטריה של הבעיה, אם מבצעים את החישוב מקבלים ש
: <math>\ \theta_E = \sqrt{ \frac{4GM}{c^2} \frac{ D_{LS} }{ D_{OL} D_{OS} } }</math>
זווית איינשטיין היא אחת הפרמטרים החשובים בעידוש כבידתי. היא קובעת את מידת ההפרדה של הדמויות מהעדשה ואחת מהשנייה וכן את עוצמת ההגדלה (כאשר העצם לא על ציר העדשה).
* שימוש בהגברה שיוצרת עדשה כבידתית על מנת לראות עצמים רחוקים במיוחד
* ניסויים לבדיקת קיומו של [[חומר אפל]] המפוזר בגושי MACHO
* גילוי [[כוכבי לכת מחוץ למערכת השמשחוץ-שמשיים]]
* גילוי קיומם של [[חור שחור|חורים שחורים]]
 
=== הגברת בהירות כבידתית ===
כאשר דמות של עצם מתעוותת לצורה של קשת (שהיא חלק מטבעת איינשטיין) הגודל שלה על השמיים גדל, וכתוצאה מכך גם ה[[בהירות]] (Luminosity) שלו גדלה (בהירות היא עוצמת ההארה של הגוף, כלומר: [[שטף]] הקרינה שלו ליח' זמן או [[הספק]] הקרינה הנצפה). כאשר הבהירות של עצם גדלה, קל יותר לראות אותו באמצעות מכשור אופטי (כגון [[טלסקופ|טלסקופ]]). מאחר שהבהירות הנצפית של עצם יורדת ככל שהוא נמצא יותר רחוק מאיתנו, השימוש בהגברה כבידתית מאפשר לראות עצמים שבאופן רגיל לא היינו רואים כי הם חיוורים מידי עבור ציוד התצפית שברשותינו.
 
=== בדיקת קיומו של חומר אפל ===
7,213

עריכות