אין מוקדם ומאוחר בתורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==מקור הכלל==
לכאורה, כלל זה מובא לראשונה על ידי [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] שמביא אותו בשיטתו [[מידות שהתורה נדרשת בהן#ל"ב המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי|למניית המדות]] שהתורה נדרשת בהן בתור המידה הל"א והל"ב. <ref>מובא לאחר קיצור כללי התלמוד, בסוף מסכת ברכות, ב[[ש"ס וילנא]]</ref> אולם,
בתלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף ז ע"א נאמר כמגילת אסתר נתנה כבר בסיני. על זה מגיבים "רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה". אך אין חובה לפרש דברים אלה כפי שהביטוי משמש בקרב פרשני ימי הביניים.
ב[[מסכת פסחים]]<ref>{{בבלי|פסחים|ו|ב}}</ref> דנה הגמרא בשאלה ממתי דורשים בהלכות הפסח, ומביאה הגמרא כי הפסוק ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות [[פסח]] ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח [[אייר]], ועל כן מוכיח [[רב (אמורא)|רב]] ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה". ובהמשך מביאה הגמרא הסתייגות בשם [[רב פפא]] כי כלל זה שאין מוקדם ומאוחר בתורה חל רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים שמופיעים בשני מקומות שונים בתורה, אך בעניין אחד ודאי שיש מוקדם ויש מאוחר, וכל מה שכתוב קודם גם היה קודם. (בגדר "עניין אחד" נחלקו הפרשנים: לדעת [[רש"י]], עניין אחד היינו פרשייה אחת, ולדעת [[רבנו חננאל]] עניין אחד היינו תוכן אחד.)
| |||