קריית שאול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-שנות ה-20 +שנות ה-20)
שורה 9:
ראשוני תושביה של קריית שאול היו בני 14 משפחות של סוחרים יוצאי [[סלוניקי]], תושבי תל אביב ו[[יפו]]. המתיישבים רכשו קרקעות בשטח של כ-260 [[דונם]] ועברו להתגורר במקום ב-[[1922]]. הם שאפו להמשיך ולהחזיק בעסקיהם בערים, אך להתגורר באזור כפרי יותר, בו יוכלו להשלים הכנסה באמצעות גידולים חקלאיים, שכללו בעיקר [[ירקות]] ו[[בקר]]. המייסדים גם הקימו [[באר מים|באר]] ו[[מגדל מים]], אך ה[[מושבה]] הקטנה שהקימו סבלה בכל זאת ממצוקת [[מים]], ו-11 מהמשפחות עזבו בתוך שנה.
 
ב-[[1924]] הגיעו מתיישבים חדשים, ובמקום התגוררו 15 משפחות. כדי לייעל את אספקת המים לחלקות החקלאיות הן חולקו מחדש. רוב הגידולים כללו עתה [[בננה|בננות]] ו[[הדרים]]. בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] הגיעו משפחות חדשות, שרכשו קרקעות נוספות. שטח המושבה גדל ל-1,700 דונם. בתקופת [[המרד הערבי]] שימש מגדל המים גם לנקודת תצפית ועמדת שמירה, ונבנו בו [[חרך ירי|חרכי ירי]]. ב-[[1949]] הוחל בהקמת [[בית העלמין קריית שאול]] צפונית-מזרחית לשכונה.
 
המושבה נוהלה בידי ועד מקומי, אך זה התקשה באספקת שירותי תשתיות וחינוך. בראשית [[שנות ה-50]] נדרשו התושבים להכריע האם ברצונם להסתפח לתל אביב או לרמת השרון. התושבים בחרו ברמת השרון, בשל מסי ה[[ארנונה]] הגבוהים בתל אביב. באותה העת, הייתה המושבה מרוחקת משתיהן, אך במהלך השנים התקרבה אליה תל אביב, עם הקמתן של השכונות הסמוכות - [[תל ברוך]], [[צהלה]] ו[[נאות אפקה]]. כך נוצר רצף טריטוריאלי בין השכונה לבין [[שכונות עבר הירקון]] של תל אביב, בעוד בינה לבין רמת השרון גופא מפרידים [[כביש 5]], הכפר הירוק ושטחים חקלאיים. ניתוקה של השכונה מרמת השרון גרם לכך שחלק מהבעיות לא נפתרו, ועדיין היו קשיים באספקת שירותים לשכונה.