מראה אקוסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-שנות ה-20 +שנות ה-20)
שורה 8:
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] והמצאת ה[[מכ"ם]], נבנו מראות אקוסטיות סביב חופי בריטניה כדי לספק התרעה מוקדמת מפני תקיפות אוויריות. המתקנים המפורסמים ביותר עדיין עומדים על תילם במחוז [[קנט]] שבאנגליה, במקומות אחרים בבריטניה (ביניהם סאנדרלנד, רדקר, בולבי), ובאי [[מלטה]].
 
המראות בדנגנס, אשר ב[[קנט]], מוכרות גם כ"אוזניים מקשיבות", מורכבות משלוש מראות [[בטון]] שנבנו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30|ה-30]]. מכיוון שהן היו ניסיוניות נבנו מספר דגמים, האחת מוארכת, בגובה 5 מטר ובאורך 70 מטר, ושתי האחרות בצורת צלחת, וקוטרן בערך 5-4 מטרים. בנקודת ה[[מוקד (אופטיקה)|מוקד]] שלהן הוצבו [[מיקרופון|מיקרופונים]] שאיפשרו להבחין ברעש המטוסים המתקרבים ממרחק כמה קילומטרים בתוך [[תעלת למאנש]]. בתנאי מזג אוויר נוחים, המראות איפשרו להבחין ברעשים ממרחק של 20 עד 30 קילומטר, ובנוסף יכלו לזהות את הכיוון שלהם.
 
יעילותן של המראות הייתה חלקית, והמהירות ההולכת והגוברת של מטוסים בשנות ה-30 גרמה לכך שכאשר התגלו במראה, הם היו כבר קרובים מדי ליבשה כדי להתמודד איתם באופן אפקטיבי. פיתוח מערכות [[מכ"ם]] הובילו לסיום השימוש והפיתוח של הטכניקה. יחד עם זאת, השיטה, שבה תחנות איסוף מחוברות ביניהן כדי למצוא את מיקום האויב בשמים, הייתה לעזר בפיתוח מערכות המכ"ם הראשונות, שהיו בין הגורמים שעזרו לבריטניה לנצח ב{{ה|קרב על בריטניה}}.