מערכי דיור בשיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכנית מרכזית בדיור הנתמך היא 'הנתיב לדיור' (pathways to housing) המיועדת לאוכלוסיית משתקמים המורכבת ברובה מאנשים המשתקמים מחוסר דיור, נכות נפשית חמורה והפרעות [[התמכרות]] לחומרים, אשר לרוב נכשלו בתכניות שיקום אחרות ([[בית סוהר]], [[בית חולים]], [[בית חולים פסיכיאטרי]] ומקלטים). תכנית זו מבוססת על אמונה כי דיור הוא זכות בסיסית לכל אדם, החלמה מנכות נפשית היא אפשרית וכי יש לכבד את בחירות האדם בתהליך השיקום המאפשרות לו להחזיר את השליטה בחייו. לכן, בשונה מתוכניות דיור נתמך אחרות, תוכנית זו מפרידה בין טיפול ודיור, ואינה דורשת השתתפות בטיפול או תנאים מקדימים אחרים על מנת לקבל זכאות לדיור. במסגרת זו מסייעים למשתקמים במציאת דיור מיידי, עצמאי וקבוע, בליווי בתהליכים [[בירוקרטיה|בירוקרטיים]] ובסיפוק טיפולים תומכים ומתמשכים לפי בחירת המשתקם, הניתנים על ידי צוות רב מקצועי הכולל [[פסיכיאטר]], [[אח (מקצוע)|אח]], מומחה תעסוקה, [[עובד סוציאלי]] ועוד. כל זאת למען החלמת המשתקם והשתלבותו המחודשת בקהילה. תוכנית זו מובילה את המשתקמים לייצב את מחלתם, להסתגל למגורים ולבסס קשרים חברתיים וקהילתיים.{{הערה|Pathways to Housing Inc New York. (2005), "2005 APA Gold Award: Providing housing first and recovery services for homeless adults with severe mental illness", Psychiatric Services 56: 1303-5}} {{הערה|Rog, D. J. (2004). [http://www.mendeley.com/research/evidence-supported-housing/ The evidence on supported housing]. Psychiatric Rehabilitation Journal, 27(4), 234-244.}}

# לעיתים מערך הדיור הנתמך אינו מתחשב באילוצים הכלכליים של הקהילה. דיור אטרקטיבי, בטוח ובעל מחיר סביר אינו פתוח לשוק הרחב.