מערכי דיור בשיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
בישראל קיימים שני סוגי דיור נתמך:
* '''הוסטל''' - מסגרת דיור בקהילה למשתקמים הזקוקים לתמיכה ולליווי אינטנסיביים בכל שעות ביממה. לכל דייר בהוסטל מותאמת תוכנית אישית אשר מטרתה לקדם חיים עצמאיים של המשתקם בקהילתו. החלוקה לסוגי ההוסטלים היא על בסיס רמת תפקודו של המשתקם; בהוסטל מסוג רגיל או מתוגבר מתגוררים משתקמים ברמת תפקוד גבוהה, ובהוסטל הכוללני מתגוררים משתקמים ברמת תפקוד בינונית.
* '''דיור מוגן''' - המשתקמים מתגוררים ב[[דירה|דירות]] בקהילה, ושירותי הדיור המסופקים הם השגחה וליווי של אם או אב בית ושל איש מקצוע בריאות הנפש. במסגרת זו מנחים ומלווים את הדיירים במילוי מטלות כגון ניהול [[משק בית]], שימוש ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], יחסי [[שכן|שכנות]] ועוד. סוגי הדיור המוגן מסווגים על פי מספר ביקורי אנשי הצוות בדירת המשתקמים; בדיור מוגן מסוג לוויין מתקיימים עד שני ביקורים בשבוע, בסוג נוסף מתקיימים בין שלושה לחמישה ביקורים בשבוע, ובדיור מוגן מתוגבר מתקיימים עד שישה או שבעה ביקורים שבועיים.
 
נכון לשנת 2007 השתמשו כ-7,284 משתקמים במערכי הדיור במדינת ישראל.{{הערה|[http://www.old.health.gov.il/download/mental/annual2006/rehabilitation.pdf שיקום פסיכיאטרי בקהילה], באתר משרד הבריאות}}