טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

[[קובץ:WATER MILL.JPG|200px|thumb|שמאל|שחזור מתקני כוח והייצור של טחנת הקמח מוזיאון תל אביב]]

==רחיים==

הרחיים עברו שלבים רבים בהתפתחותם, מהרחיים הפשוטים או רחיים של [[תנ"ך]] (אבן תחתונה מוארכת ושטוחה, אבן עליונה צרה ומוארכת כאשר פניה התחתונות שטוחות ופניה העליונות מעוגלות){{הערה|רפאל פרנקל, '''רחיים ומתקני טחינה בספרות התלמודית : בחינתם מחדש לאור הממצא הארכאולוגי'''. [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 110, טבת תשס"ד, עמ' 44}}, ועד הרחיים העגולים (סיבוביים) ורחיים פומפיים(דמויי שעון חול), אשר הופעלו בעזרת [[עבדות|עבדים]] או בהמות עבודה. טחנות קמח במרחב הארץ – ישראלי בעת העתיקה הופעלו בעזרת כוח המים. הצעד הראשון בתולדות הפיתוח של טחנות הקמח היה המצאת "גלגל המים", והפעלת הרחיים באמצעותו. בתולדות ארץ ישראל "רחיים של המים" נזכרים לראשונה בספר [[תוספתא]] (שבת, סוף פרק א'), ולאחר מכן ב[[תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת שבת]] א', הלכה ה') לדבריו של אחד החוקרים הבולטים ביותר בתחום החקר של כלי עבודה ומתקנים החקלאיים במרחב הארץ-ישראלי, פרופ' [[שמואל אביצור]], את ראשית הופעתן של "הרחיים של המים" יש לקבוע לפי ה[[אפיגרפיה]] של אנטיפטר מ[[צידון]] יליד ה[[צור|עיר צור]], ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה השנייה לפני סה"נ]]. אשר בתקופה הזו שימוש במתקנים אלו למטרות [[חקלאות]] היה נפוץ ומובן מאליו, ואף קיימות עדויות לכך, שהשימוש ב"רחיים של המים" ב[[שבת]] גרם לדיון הלכתי ולחילוקי דעות בין [[בית הלל ובית שמאי]]. שתי הקבוצות הללו פעלו לפני [[חורבן בית שני]].{{הערה|שם=אביצור 80|1=שמואל אביצור, "אדם ועמלו", '''אטלס לתולדות כלי עבודה ומיתקני ייצור בארץ-ישראל''', ירושלים-תל אביב, 1976, עמ' 80}} בסקרים ו[[חפירה ארכיאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שנערכו במרחב הארץ-ישראלי ו[[עבר הירדן]] נחשפו טחנות קמח רבות שמאפשרות חקר מעמיק של מגוון רחב של השיטות והטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במהלך הבנייה והתפעול של המתקנים הללו בימי קדם.