הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות מונקאטש"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 9 שנים
סקריפט החלפות (הייתה)
(סקריפט החלפות (הייתה))
 
== תחילת החסידות ==
עד שנת [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילה החסידית בעיר הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות.
 
==אדמו"רי החסידות==
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה שפירא, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. ייסד את כולל חסידי מונקאטש בירושלים. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. רבי צבי הירש נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].
 
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' - בנו של רבי צבי הירש שפירא, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את שכונת [[בתי מונקאטש]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה ממתנגדיה של הציונות לכל זרמיה.
 
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' - בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד ממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומשנת [[תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]].
עם השנים הלכה וגברה פעילותה של התנועה הציונית והוציאה מקרבה עסקנים חשובים. למרות איסורים רבים מפי רבני מונקאטש שלא לקחת חלק בפעילות התנועה הזאת. העסקנים הציוניים, הוציאו כתבי עת - שרבים מהם היו לצורך ויכוחים בין מפלגתיים. אף התארגנו לבחינות עירוניות וממשלתיות. באמצע שנות העשרים הוקמה בעיר מונקאץ' הגימנסיה העברית, ובנוסף לכך שני רחובות במונקאטש נקראו בשמות עבריים; רחוב [[יהודה הלוי]] ורחוב [[חיים נחמן ביאליק]]. בהשפעתו של הרב חיים אלעזר שפירא וחסידיו שונה שם רחוב יהודה הלוי לרחוב [[דרכי תשובה]].
 
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהתפתחות המדינית קמה מדינת [[צ'כוסלובקיה]], שברבות הימים הפכה לסמל ה[[דמוקרטיה]] ה[[אירופה|אירופית]] ועם זאת נערכו בחירות למוסדות המרכזיים במדינה ואורגנה מפלגה יהודית עצמאית. חסידי מונקאץ' בהנהגת רבם התנגדו לקיומה של מפלגה יהודית. בנוסף להתנגדות למפלגה היהודית, היתההייתה ההתבוללות רבה בשל העובדה כי יהודים רבים לא חפצו להבליט יהדותם.
 
לאחר עריכת הבחירות נכשלה המפלגה היהודית. היא הצליחה להעביר מועמדיה, אך בבחירות משנה. בין הנבחרים היה גם הד"ר [[חיים קוגל]] - מנהל הגימנסיה העברית במונקאץ', שלאחר מכן עלה ארצה והיה מראשי העיר [[חולון]].
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:חסידויות}}
 
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|מונקאטש]]
[[en:Munkacs (Hasidic dynasty)]]