דון (תואר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 29:
בפורטוגזית, התואר דונה (או יותר בנימוס, "גברת דונה"), נפוץ כשמדובר באשה שאיננה מחזיקה בתואר אקדמי. זה נפוץ להתייחס לאשת ראש הממשלה או הנשיא, אם כי פחות נפוץ אצל פוליטקאיות.
==איטליה==
באופן רשמי, היה דון סוג של נסיך או דוכס (וכל צאצא זכר לגטימי) שהיה חבר של האצולה (להבדיל הנסיך או הדוכס השלט, אשר היה זכאי בדרך כלל לתואר מכובד יותר, כ- '''"Altezza"''' "הוד רוממותו"). הגדרה זו היא על פי ה[[אלמנך של גותה]] בסעיף ה-3 שלו. הצורה הנשית, "דונה", היתה בשימוש על ידי נשותיהם ובנותיהם. מאגרי מידע גנאלוגיים וחוקרי השולשלות עדיין שומרים את התואר לסוג כזה של אציל על פי המסורת, אף כי זו לא הגדרה הנמצאת תחת פיקוח החוק האיטלקי.
בפועל, עם זאת, התואר דון או דונה (או בלטינית דומינוס ''Domina'') שימש באופן רופף יותר בכנסייה, רישומים אזרחיים, מסמכים משפטיים ונוטריונים. תואר הכבוד ניתן לעתים קרובות לאצילים ללא תואר (לדוגמה, אבירים או בנים צעירים של אצילים), כמרים, או אנשים מיוחדים במינם. לאחר תקופה, אומץ התואר על ידי ארגוני פשע מאורגן בדרום איטליה (כולל [[נאפולי]], [[סיציליה]], ו[[קלבריה]]) ביחס לחברים בארגון שהחזיקו השפעה רבה בתוך ההיררכיה שלהם.
היום באיטליה, התואר ניתן רק לראשי הכנסיה הקתולית (לא על ראשי הכנסייה, אשר נושאים תוארי כבוד גבוהים יותר כמו 'מונסיונר', 'הוד רוממותו' וכן הלאה). מחוץ לכנסיה או האצולה הישנה, השימוש כיום נדיר למדי בדרום, ורק לעתים רחוקות, אם בכלל, נעשה שימוש במרכז או בצפון איטליה. ניתן להשתמש בו באופן סאטירי או בסאטירה אירונית במובן של אדם בעל חשיבות עצמית.
כמו בספרדית, התואר דון נאמר לפני שמו המלא של האדם, פחות נפוץ שם המשפחה בלבד (כמקובל אצל ראשי המאפיה). הכינוי הנשי דונה, משמש לעתים נדירות כיום.
| |||