הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים"

העמדת הכהנים לתחום ההוראה בסנהדרין מופיע לראשונה ב[[ספר דברים]] (משנה תורה) -ומדובר בעמדת הכהנים במקום המקדש; {{הדגשה|כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט|דברים יז ח|דברים יז ח}}.
 
לפי פרשני המקרא, מדובר כאן במקרא שהתעורר ספק פליליהלכתח לדייני [[בית דין]] ("סנהדרי קטנה") של עיר בישראל. בכך, מוטל ציווי על שופטיה<ref>"הפרשה לא תדבר עם הבעלי דינים שיעשו זה כי אם עם השופטים שבערים.." -אברבנאל דברים יז,ח הודעה ג</ref> "לקום ולעלות" אל מקום המקדש ו"לדרוש" פתרונם ההלכתי מאת כהני המקדש והשופט. ה[[רלב"ג]] מנמק כי דרישת פתרון-דין מאת הכהנים הלוים מוסמך כי ראוי להעמיד כהנים תלמידי חכמים כחברי הסנהדרין כפי מברכת משה לבני לוי {{הדגשה|יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל|דברים לג י|דברים לג י}}, ובעצם תובעים את הפתרון מאת הסנהדרין שרובו כלול מכהנים ולויים<ref>אברבנאל לספר דברים יז,ח ההודעה הז'</ref>. לפי ה[[ש"ך על התורה]] מדובר כאן לא בעלייה ישירה אל הסנהדרי הגדולה{{כלומר?|האם הכוונה היא לאפוקי מחובת שיהיה בסנהדרין כוהנים ולויים דווקא?}} אלא בעלייה אל ה[[בית דין של פתח העזרה]] - ששם הוא מושב הכהנים.<ref> ש"ך לפרשת שופטים</ref>
 
ה[[ספרי]] מפרשת משמעות הביטוי "דברי ריבת" כביטוי שכוללת שלשה מיני ריבים שעליהם הופקדו הכהנים,<ref>והם; השקאת [[סוטה (הלכה)|אשה סוטה]], ריב [[עגלה ערופה|עריפת העגלה]] ותהליך [[נגע צרעת|טהרת מצורע]] - ספרי לדברים יז:ח סעיף קטן י"ח (מהדורת ספרי עם פירוש "התורה והמצווה")</ref> ואילו התלמוד בבלי מכליל גם את תחומי ספיקות בהלכות חרמים, ערכין, והקדשות -שכולם שייכים אל המקדש.<ref>{{בבלי|סנהדרין|פז|א}}</ref> פרשני המקרא מוסיפים להרחיב את הביטוי לכלול כל סוג של ריבות שלא תהיה.<ref>ה[[אבן עזרא]] ו[[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] לספר דברים יז,ח</ref>
 
==== "השופט" ====
{{הדגשה|כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם|דברים יט טז|דברים יט טז}}
 
בפרשנות רש"י וה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]], שתי כתות העדים שמחכישיםשמכחישים זו את זו יתחייבו לעלות לבית דין הגדול אשר בירושלים,<ref>אברבנאל דברים יט:יד ד"ה "והנה המצוה הזאת". ושם מסיק האברבנאל כי הכתוב פתח בלשון הכהנים וסיים בביטוי השופטים כי אין עניין השפיטה כאן שייך לעניין הכהונה אלא לשפיטה. אולם, לפי גרסה הנפוצה של [[תרגום יונתן]] למקרא, חסר אות ה[[ו]] של '''ו'''השופטים, חסרון שמבטא שהכהנים הם המוסמכים היחידים לדון במקרה של עד חמס -לפי גירסתו "כהניא דינייא", בלי וא"ו המחלק (ואילו בכתב יד תרגום יונתן לונדון כתיב בוא"ו)</ref> ואילו לפי פרשנות [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]], מדובר כאן לא על הקמת בעלי הריב לפני הבית דין הגדול בירושלים אלא בכל בית דין שבתחומי ישראל. רבינו מסתמך שיטתו על סמך;
 
*ביטוי המקראי "לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים" בלי כתיבת "ה' '''אלקים'''" (כפי שכתוב בכל [[ספר דברים]])<ref>אילו לשון המקרא היה "ה' '''אלקים'''" הייתי מבינים שהתורה מחייבת כל מקרא של בעלי ריב לעלות אל מקום המקדש (כדרשת הספרי לכתוב {{הדגשה|לפני '''ה' אלהיך''' תאכלנו|דברים יב יח|דברים יב יח}} שמשמעו לפנים מן חומת ירושלים -רבינו בחיי דברים יט טז</ref>