|
|
|
במחלוקת עסקו חשובי רבני הדור, ובהם הרבנים [[שאול מאמסטרדם]], [[יעקב עמדן]], [[אריה ליב גינצבורג]] (מחבר "שאגת אריה") ו[[יחזקאל לנדא]] (מחבר שו"ת "נודע ביהודה"), שהיו כולם בעד הכשרת הגט. מסיבה לא ידועה לא השתתף [[הגאון מווילנה]] בדיון. המחלוקת הסתעפה גם לטיעונים שאינם ממין העניין, ובכרוזים שהופצו תלו בעלי הדברים האשמות חריפות וכינויי גנאי זה בזה. הדברים הגיעו עד כדי שריפת מכתבים וחיבורים שנכתבו מצד אחד של המחלוקת בידי המחזיקים בצד השני{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=361&st=&pgnum=134&hilite= אור הישר].}}.
לפי עדות שמשקלה מוטלגרסא בספקאחת, חלה תפנית מפתיעה במהלך האירועים כאשר שב החתן מ[[לונדון]] לאחר כשנה וביקש להינשא מחדש לאשתו - גרושתו. הדבר ניתן לו, אולם במהלך טקס ה[[חופה]] השני לא הושמעו ה[[ברכות נישואים|ברכות]] - שהרי לדעת רבני פרנקפורט היו החתן והכלה נשואים משכבר - ונוסח הקידושין שאמר החתן היה "הרי את עוד מקודשת לי".{{דרוש מקור}}ולמרות כך או כךזאת, הוויכוח בין הרבנים המשיך להתנהל במישור התאורטי, ודעך רק כאשר נפטר הרב אברהם אבוש מפרקנפורט לאחר כשנתיים. על עדות זו קמו מפקפקים רבים, התמהים על כך שבספרים "אור הישר" (י"ל תקכ"ח) ו"אור ישראל" (י"ל תק"ל) ששניהם יצאו לאור לאחר הזמן שבו לפי הטענה חזר החתן ונישא שוב לאשתו, [[אדר]] [[תקכ"ז]], אין זכר לשאלה הלכתית מורכבת זו, שבה עומדים שאלות הלכתיות מורכבות כמו [[ספק ברכות להקל]] מצד אחד ומצד שני האיסור ההלכתי לחתן [[ביאה|לבוא]] על אשתו לפני [[ברכות נישואים|ברכות אירוסין ונישואין]]{{הערה|1=הרב לוביצקי ב"כבודן של ראשונים", מובא במאמרו של שלמה טל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=366&st=&pgnum=265 בירחון סיני].}}.
==השיקולים ההלכתיים==
|
