הגט מקליווא – הבדלי גרסאות

הרב העס שלח מכתב בעניין לרבני קהילת [[פרנקפורט]], שבראשםשביניהם עמדנמנה ה[[פוסק]] המפורסם רבי [[אברהם אביש מליסא|אברהם אביש]] מ[[ליסא]] מחבר "ברכת אברהם"{{הערה|יש המפקפקים על מידת מעורבותו של רבי אברהם אביש מליסא, בפועל בפולמוס, למרות שחתמו בשמו את כל הכרוזים הוא חתום בעצמו בפועל רק על המכתב הראשון, וגם על חתימה זו הודיע רבי שמעון קופנהגן כי הוא חזר בו מיד לאחר החתימה וכעס על אלו שהפעילו נגדו לחץ כבד כדי שיחתום, על ידי סילוף סיפור המעשה(ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=366&st=&pgnum=265 במאמרו של טל] בירחון "סיני).}}, וביקש מהם להכריז בפומבי בשעת ה[[יריד]] שייערך בפרנקפורט כי האישה היא עדיין "[[אשת איש]]". רבני פרנקפורט הסכימו עם טענתו של הרב העס, ושלחו מכתב לרב ליפשיץ בקליווא ובו קבעו כי לדעתם האישה היא "אשת איש", ולדעתם עליו להכריז בפומבי על ביטול הגט. עם זאת, נמנעו רבני פרנקפורט מלהכריז בשעת היריד על ביטול הגירושין. הרב ליפשיץ השיב לרבני פרנקפורט כי לדעתו הגט כשר והאישה מותרת להינשא לכל אדם.

כשפנו אליהם רבני קהילות נוספים שהצטרפו לדיון וביקשו מרבני פרנקפורט לפרט את השיקולים ההלכתיים שהביאו אותם לפסול את הגט, סירבו רבני פרנקפורט לכך וקבעו כי סמכותם כבית דין מספיקה: "ואין אנו צריכים להגיד טעם הדברים אשר עלו בהסכמתנו לשום אחד מחכמי הדור". הם הסבירו כי קיימת תקנה מגדולי רבני וורמייזא ופרנקפורט שקבעו שאין רשות לרב או לבתי דין להתערב בפסקיהם של בית דין אחר, ואם יעשה כך בניגוד לתקנה יהיו דבריו בטלים. סדרת תקנות אלו תוקנו בשנת [[ש"ב]], ובשנים [[שמ"ג]] ו[[תמ"ח]] חזרו החכמים וחיזקו תקנות אלו, ואף הוסיפו ופירשו שאין לשום רב רשות להתערב בנעשה בעיר שבה יש בית דין או רב אחר, בכל קהילות [[אשכנז]]. רבני פרנקפורט ביקרו את הרבנים שהתערבו בנושא ללא ששמעו כראוי את טענות שני הצדדים. עם זאת, הם הם במכתבי פרוטוקול לא רשמיים של בית הדין הם חזרו נימקו את פסק הדין, הרב המתיר סיפר שוב בפרוטוקול מפורט על כל הסיפור, הוא הוכיח שהחתן היה בדעתו הצלולה בשעת נתינת הגט, הוא הסביר כי קיימת סיבה נסתרת שבשלה הוא אולץ לברוח מהעיר וממילא לגרש את אשתו כדי לא להשאירה עגונה, ואנשים אחרים אימתו את דבריו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=361&st=&pgnum=20 אור הישר סימן ה'].}}.