התחייה הגותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 43:
התחייה הגותית זכתה לבסיס אינטלקטואלי טוב יותר בידי החלוץ [[ארקיז דה קאמו]] (Arcisse de Caumont), שייסד את "החברה לחוקרי עתיקות של נורמנדי" (''Societé des Antiquaires de Normandy'') בתקופה בה פירוש המילה ''antiquaire'' היה מומחה לעתיקות. הוא פרסם את עבודתו על [[אדריכלות נורמנית]] ב-[[1830]]. בשנה שלאחר מכן פרסם הסופר הצרפתי הנודע [[ויקטור הוגו]] את הספר [[הגיבן מנוטרדאם]] (במקור: Notre Dame de Paris) בו משמשת הקתדרלה הגותית [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדאם דה פארי]] הן כמקום התרחשות העלילה והן כאחת הגיבורים בה. הספר זכה לפופולריות עצומה. הוגו כתב את הספר כדי לעורר דאגה לשימור [[:קטגוריה:מבנים גותיים|מבנים גותיים]] עתיקים ולא כדי להתחיל גל בנייה חדש בסגנון הגותי.
בשנה שבה הופיע הספר "הגיבן מנוטרדאם", המלוכה הצרפתית החדשה ייסדה משרה של מפקח כללי על מונומנטים עתיקים, ואיישה אותה ב-[[1833]] בידי איש הרוח [[פרוספר מרימה]], שהפך ב-[[1837]] למזכיר "הוועדה למונומנטים עתיקים" (''Commission des Monuments Historiques''). ועדה זו הורתה לאדריכל השימור [[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]] לדווח על המצב של [[מנזר וזלה]] ב-[[1840]]. אחרי שמילא את הדו"ח, ויולה-לה-דוק שם פעמיו לשחזר את המבנים העתיקים המסמלים את צרפת, בהם [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]], [[סנט שאפל]], [[וזלה]] (Vézelay), [[
הכנסייה הנאו-גותית החשובה הראשונה בצרפת הייתה [[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]] ב[[פריז]], שהוקדשה לאשתו של [[קלוביס]] שזכתה לקנוניזציה והייתה חשובה ל[[בית בורבון]]. הכנסייה נבנתה ב-[[1846]] ונחנכה ב-[[30 בנובמבר]] [[1857]]. האדריכל שנבחר לתכנון ובניית הכנסייה היה ממוצא [[גרמניה|גרמני]] - פרנסואה כריסטיאן גאו (François-Christian Gau). בשלבים האחרונים של הבנייה שונתה תוכנית הכנסייה באופן ניכר על ידי עוזרו, תיאודור באלו (Théodore Ballu), דבר שהוליד את צמד ה[[צריח מחודד|צריחים המחודדים]] בחזית המערבית.
| |||