הבדלים בין גרסאות בדף "דון (תואר)"

נוספו 9 בתים ,  לפני 9 שנים
סקריפט החלפות (כנסייה, הייתה, דוגמה, לעתים)
(הורדתי את התבנית, אולי אחזור ואערוך)
(סקריפט החלפות (כנסייה, הייתה, דוגמה, לעתים))
 
==שימוש==
למרות שבמקור התואר היה מיועד לשושלת המלוכה, אצילים נבחרים, ובישופי הכנסיההכנסייה, הוא כיום בשימוש לעתים קרובות לאנשים בעלי השפעה, אישית או חברתית, כגון מנהיג קהילה ותיק, אדם בעל עושר משמעותי כאות הערכה או כבוד, אך הוא עשוי לשמש גם באירוניה. השימוש בתואר הוא יחד ולא במקום, שם האדם, כגון "דון יוסף", אך לא "דון" בלבד.
 
מבחינה תחבירית, הוא משמש באופן דומה (אם כי בלשון רבים), כמו "אדוני" או "דאם" כבשפה האנגלית, כאשר מדברים על או למי שיש לו כבר תואר אבירות, למשל "דון שם פרטי" או "דונה שם פרטי שם משפחה". שלא כמו "כבודו". התואר 'דון' בשימוש בעת פניה ישירה לאדם, ושלא כמו "מר" יש להשתמש בשם מסוים. לדוגמה, "דון דייגו דה לה וגה", או (כקיצור ל"סניור") "[[סר (תואר)|סר]] דון דייגו דה לה וגה", או פשוט "דון דייגו" (הזהות הסודית של [[זורו]]) הן צורות אופייניות. אבל צורה כמו "דון דה לה וגה" היא לא נכונה. הצורה "סר דייגו" אף היא לא נכונה, למרות שצורה זו הופכת לנפוצה בסביבות מסוימות (כגון: מערכות כריזה של סופרמרקטים), שבה אנשים מנסים להישמע רשמיים על אף חוסר המודעות לגבי סגנון המקובל.
 
==ספרד וקולוניות ספרדיות בצפון אמריקה ובפיליפינים==
מבחינה היסטורית, התואר 'דון' שימש כדי לתאר בני האצולה, כגון: ה''[[דיאלגה]]'' ו''[[פידאלגה]]'', כמו גם אנשי כמורה שאינם נזירים או בעלי תפקיד מעשי בכנסיהבכנסייה. התואר בהדרגה הפך להיות שמור לאנשים בעלי [[דם כחול]], ולבעלי מוצא אריסטוקרטי כמו אצילי ''de Juro e Herdade'', כלומר, "בזכות ובתורשה" ולא בחסד המלך. אבל עד המאה ה-20 התואר היה כבר בשימוש מוגבל אפילו במעמדות הגבוהים, כיון שאנשים בעלי אמצעים או השכלה, ללא קשר לרקע, החלו להשתמש בו ולפיכך הוא כיום בשימוש לעתים קרובות כאילו היה גרסה רשמית יותר של "סניור", מונח אשר שימש גם בעבר כדי לכנות מישהו בעל התנהגות אצילותית (ולא בהכרח מחזיק בתואר האצולה). שימוש בתואר זה, למשל, במקרה של מפקד בצבא הפונה לחיילים ספרדיים בסגנון "soldados señores" (חיילים-מכובדים). בספרדית של דוברי הלטינית, תואר זה משמש בדרך כלל עבור אנשים בגיל מבוגר יותר.
 
בקולוניות בפיליפינים, שם זה שמור עבור הנכבדים המקומיים ה[[פרינצ'פיאלים]], אשר זכותם לתואר אושרה על ידי [[פיליפ השני, מלך צרפת|פיליפ השני]] ב[[11 ביוני]] [[1594]].
התואר שימש גם בקרב היהודים הספרדים דוברי ה[[לאדינו]], כחלק מהתרבות הספרדית אשר לקחו עמם לאחר [[גירוש ספרד]] בשנת [[1492]].
 
בתואר דון נעשה שימוש נרחב באמריקה הלטינית. לדוגמאלדוגמה הסופר המקסיקני [[דון מיגל אנחל רואיז]], איש הטלוויזיה הצ'יליאני [[דון פרנסיסקו]], התעשיין הפורטוריקני והפוליטיקאי [[דון לואיס פרה]], בין דמויות רבות אחרות. התואר דון נחשב למכובד יותר מאשר, למשל, תארים אקדמיים כמו "דוקטור" או תוארים פוליטיים כמו "המושל". לדוגמה, למרות שלפוליטקאי הפורטוריקני [[פדרו אלביזו קמפוס]] היה תואר דוקטור, הוא כונה דון. כמו כן, המושל הפורטוריקני [[לואיס מוניוז מארין]] לעתים קרובות מכונה ''דון'' לואיס מוניוז מארין, ולא המושל מוניוז מארין. באופן דומה, דון מיגל אנחל רואיז דוקטור לרפואה.
 
לפני הכיבוש האמריקאי של דרום-מערב אמריקה, מספר מהגרים אמריקנים מקליפורניה, שם הם לעתים קרובות הפכו לאזרחים מקסיקנים ושינו את שמותם הפרטיים לבעלי צליל ספרדי, למשל "חואן טמפל" במקום יונתן טמפל. היה זה מקובל להשתמש בתואר "דון" ברגע שהם הפכו לבעלי מעמד מכובד בקהילה.
 
==איטליה==
באופן רשמי, היה דון סוג של נסיך או דוכס (וכל צאצא זכר לגטימי) שהיה חבר של האצולה (להבדיל הנסיך או הדוכס השלט, אשר היה זכאי בדרך כלל לתואר מכובד יותר, כ- '''"Altezza"''' "הוד רוממותו"). הגדרה זו היא על פי ה[[אלמנך של גותה]] בסעיף ה-3 שלו. הצורה הנשית, "דונה", היתההייתה בשימוש על ידי נשותיהם ובנותיהם. מאגרי מידע גנאלוגיים וחוקרי השולשלות עדיין שומרים את התואר לסוג כזה של אציל על פי המסורת, אף כי זו לא הגדרה הנמצאת תחת פיקוח החוק האיטלקי.
בפועל, עם זאת, התואר דון או דונה (או בלטינית דומינוס ''Domina'') שימש באופן רופף יותר בכנסייה, רישומים אזרחיים, מסמכים משפטיים ונוטריונים. תואר הכבוד ניתן לעתים קרובות לאצילים ללא תואר (לדוגמה, אבירים או בנים צעירים של אצילים), כמרים, או אנשים מיוחדים במינם. לאחר תקופה, אומץ התואר על ידי ארגוני פשע מאורגן בדרום איטליה (כולל [[נאפולי]], [[סיציליה]], ו[[קלבריה]]) ביחס לחברים בארגון שהחזיקו השפעה רבה בתוך ההיררכיה שלהם.
היום באיטליה, התואר ניתן רק לראשי הכנסיההכנסייה הקתולית (לא על ראשי הכנסייה, אשר נושאים תוארי כבוד גבוהים יותר כמו 'מונסיונר', 'הוד רוממותו' וכן הלאה). מחוץ לכנסיהלכנסייה או האצולה הישנה, השימוש כיום נדיר למדי בדרום, ורק לעתים רחוקות, אם בכלל, נעשה שימוש במרכז או בצפון איטליה. ניתן להשתמש בו באופן סאטירי או בסאטירה אירונית במובן של אדם בעל חשיבות עצמית.
כמו בספרדית, התואר דון נאמר לפני שמו המלא של האדם, פחות נפוץ שם המשפחה בלבד (כמקובל אצל ראשי המאפיה). הכינוי הנשי דונה, משמש לעתים נדירות כיום.
 
==שימושים נוספים==
צוות ההוראה ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], מכונה לעיתיםלעתים בתואר דון - כשארית מן התקופה בה היתההייתה האונברסיטה מוסד דתי, וחבריה היוו סוג של כמרים. בפועל כיום, התואר משמש באוניברסיטה (וב[[אוניברסיטת קיימברידג']]) על מנת לתאר חבר באוניברסיטה.
 
דון הוא הקמע הרשמי של קבוצות הספורט של [[אוניברסיטת סן פרנסיסקו]].
 
[[קטגוריה: תארים]]
 
 
[[en:Don (honorific)]]