הבדלים בין גרסאות בדף "סלומונה רוסי"

נוספו 1,878 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: pl:Salamone Rossi)
רוסי שירת בחצר מנטואה, לבקשת הדוכסית [[איזבלה ד'אסטה גונזאגה]], משנת [[1587]] עד [[1628]], והופיע בפני המשפחה המלכותית ואורחיה רמי המעלה. המלחינים רוסי, [[קלאודיו מונטוורדי|מונטוורדי]], [[ג'ובאני ג'אקומו גסטולדי|גסטולדי]], [[ג'אקה דה ורט]] ו[[ויאדאנה]] כתבו ונגנו, בין השאר, [[מוזיקה]] אופנתית לארוחות חגיגיות, למשתאות חתונה, להפקות [[תיאטרון]] ולטקסי תפילה.
 
יצירתו הראשונה, שיצאה לאור בשנת [[1589]], הייתה קובץ של 19 קנצונטות, חיבורים קצרים וריקודיים לשלושה קולות, לטקסטים קלילים ועגבניים. רוסי הצליח יפה גם בחיבור [[מדריגל|מדריגלים]] רציניים יותר, שבהם שילב את שירת הפייטנים הדגולים של תקופתו (כגון גואריני, מרינו, רינאלדי וצ'ליאנו) עם נעימותיו. בתחום המוזיקה האינסטרומנטאלית היה רוסי חדשן ונועז. הוא היה אחד המלחינים הראשונים שיישמו במוזיקה אינסטרומנטלית את עקרונות השיר המונודי, שבו [[מלודיה]] אחת חולשת על תפקידי ליווי משניים. ה[[סונאטה|סונאטות]] שלו, בין הראשונות בספרות המוזיקה, תרמו להתפתחות טכניקה אידיומטית ווירטואוזית ב[[כינור]]. הן ניצבות בחצי הדרך בין המרקמים ההומוגניים של הקנצונה האינסטרומנטלית של שלהי הרנסאנס לטריו סונאטה של תקופת הבארוק. רוסי פרסם גם קובץ של [[מוזיקה ליטורגית]] [[מוזיקה יהודית|יהודית]] בשם "השירים אשר לשלמה", בשנת [[1623]]. שירים אלה נכתבו במסורת הרנסאנס והמדריגל עם מלים מהמקורות היהודיים המושרות בעברית. יצירות אלה היו מנותקות כמעט לחלוטין ממסורת ה[[פיוט]] היהודי. הייתה זו התפתחות חסרת תקדים במוזיקה של [[בית הכנסת]], מאחר שעד לתקופתו נאסרה השמעת מוזיקה [[פוליפוניה|פוליפונית]] בבתי כנסת מאז חורבן [[בית המקדש]]. תוכן הספר לפי הסדר המקורי, במספר קולות הולך וגדל: '''3 קולות''' 1. קדיש 2. שיר המעלות אשרי כל ירא ה' (תהלים קכ"ח) 3. ברכו 4. מזמור לאסף, אלהים נצב בעדת-אל (תהלים פ"ב) 5. למנצח על השמינית מזמור (תהלים י"ב) 6. אלה מועדי ה' (ויקרא כ"ג פסוק ד') '''4 קולות''' 7. קדושה (כתר)
8. אלהים השיבנו (תהלים פ' פסוק ד' תהלים ח' פסוק כ') 9. למנצח בנגינות מזמור שיר (תהלים ס"ז) 10. על נהרות בבל (תהלים קל"ז) 11. הללויה הללי נפשי את ה' (תהלים קמ"ו) '''5 קולות''' 12. שיר המעלות אשרי כל ירא ה' (תהלים קכ"ח) 13. למנצח על הגתית מזמור לדוד (תהלים ח') 14. מזמור לתודה (תהלים ק') 15. השכיבנו 16. קדיש 17. שיר המעלות בשוב ה' (תהלים קכ"ו) 18. שיר למעלות אשא עיני (תהלים קכ"ב) 19. ישושום מדבר (ישעיה ל"ה פסוק א',ב', ה', ו', י') '''6 קולות''' 20. שיר המעלות אשרי קול ירא ה' (תהלים קכ"ח) 21. שיר המעלות לדוד, לולא ה' (תהלים קכ"ד) 22. אודך כי עניתני (תהלים קי"ח פסוקים כ"א-כ"ד) 23. ברוך הבא בשם ה' (תהלים קי"ח פסוקים כ"ו-כ"ט) 24. מזמור לדוד, הבו לה' בני אלים (תהלים כ"ט) '''7 קולות''' 25. אפתח נא שפתי '''8 קולות''' 26. אין כאלהינו 27. אפתח שיר בשפתי 28. יגדל
29. אדון עולם
30. הללויה, אשרי איש ירא את ה' (תהלים קי"ב)
31. הללויה, אודה לה' (תהלים קי"א)
32. מזמור שיר ליום השבת (תהלים ק"ב)
33. למי אחפוץ
 
בתחום המוזיקה האינסטרומנטאלית היה רוסי חדשן ונועז. הוא היה אחד המלחינים הראשונים שיישמו במוזיקה אינסטרומנטלית את עקרונות השיר המונודי, שבו [[מלודיה]] אחת חולשת על תפקידי ליווי משניים. ה[[סונאטה|סונאטות]] שלו, בין הראשונות בספרות המוזיקה, תרמו להתפתחות טכניקה אידיומטית ווירטואוזית ב[[כינור]]. הן ניצבות בחצי הדרך בין המרקמים ההומוגניים של הקנצונה האינסטרומנטלית של שלהי הרנסאנס לטריו סונאטה של תקופת הבארוק.
 
רוסי פרסם גם קובץ של [[מוזיקה ליטורגית]] [[מוזיקה יהודית|יהודית]] בשם "השירים אשר לשלמה", בשנת [[1623]]. שירים אלה נכתבו במסורת הרנסאנס והמדריגל עם מלים מהמקורות היהודיים המושרות בעברית. יצירות אלה היו מנותקות כמעט לחלוטין ממסורת ה[[פיוט]] היהודי. הייתה זו התפתחות חסרת תקדים במוזיקה של [[בית הכנסת]], מאחר שעד לתקופתו נאסרה השמעת מוזיקה [[פוליפוניה|פוליפונית]] בבתי כנסת מאז חורבן [[בית המקדש]].
 
רוסי מת, קרוב לוודאי, או בעת פלישת הצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]], שהרס את הגטו היהודי במנטואה או ב[[מגפה]], שפרצה לאחר מכן והמיתה רבים.
משתמש אלמוני