התקף ניתוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (לעתים, )
שורה 1:
'''התקפי ניתוק''' הם סוג אחד מבין סוגי [[התקף אפילפטי|התקפים אפילפטיים]] רבים. התקפים אלו נקראים לעיתים לעתים '''התקפי פטי מל''' (מן הצרפתית עבור מחלה קטנה). המונח היה קיים כבר בסוף המאה ה-18{{כ}}<ref>{{cite journal |url=http://www3.interscience.wiley.com/journal/119712622/abstract |title=Reflections on the Concept of Petit Mal |last=Daly |first=D. D. |year=1968 |journal=Epilepsia |publisher=Elsevier Publishing Company, Amsterdam |volume=9 |issue=3 |pages=175–178 |doi=10.1111/j.1528-1157.1968.tb04618.x |accessdate=2008-10-03 |pmid=4975023}}</ref>).
 
==מבוא==
 
התקפי ניתוק הם התקפים אפילפטיים כלליים קצרים (בדרך כלל פחות מ- 20 שניות) שמתחילים ומסתיימים בפתאומיות. יש להם שני מרכיבים מרכזיים: 1. מבחינה קלינית, הפרעה במצב ההכרה (ניתוק) ו- 2. ב- [[EEG]] רואים התפרקויות זיז-גל איטיות<ref>Commission of Classification and Terminology of the International League Against Epilepsy. Proposal for revised clinical and electroencephalographic classification of epileptic seizures. Epilepsia 1981;22:489-501.</ref><ref>Panayiotopoulos CP. Typical absence seizures and related epileptic syndromes: assessment of current state and directions for future research. Epilepsia 2008;49(12):2131-9.</ref><ref> Panayiotopoulos CP. A clinical guide to epileptic syndromes and their treatment (Revised 2nd edition). London: Springer, 2010.</ref>. נוהגים לחלק התקפי ניתוק בצורה רחבה להתקפי ניתוק טיפוסיים שאינם טיפוסיים. התקפי ניתוק טיפוסיים מתרחשים, בדרך כלל בהקשר של [[אפילפסיה כללית אידיופתית]] (שלא ידוע מקורה) וה- [[EEG]] מראה התפרקויות זיז-גל כלליות מהירות בתדר 2.5 הרץ. המילה "טיפוסי" היא יותר כדי להבחין אותם מניתוקים שאינם טיפוסיים ולא כדי להגדיר אותם כ"קלאסיים" או מאפיינים של סינדרום מיוחד.
 
א. התקפי ניתוק שאינם טיפוסיים מתרחשים רק בהקשר של סוגי אפילפסיה סימפטומטית או קריפטוגנית חמורה של ילדים עם [[לקות למידה|לקויות למידה]] שסובלים גם מהתקפים תדירים של סוגי אפילפסיה אחרים כמו א-טונית, טוני ו[[מיוקלונוס|מיוקלונית]]. ב. ההתחלה והסיום אינם כל כך פתאומיים וההבדל ב[[טונוס]] הוא בולט יותר. ג. ה- EEG הוא איטי, פחות מ 2.5 הרץ בזיזים וגלים איטיים.
 
==הצגה קלינית==
שורה 28:
==טיפול==
 
הטיפול העיקרי בהתקפי ניתוק הוא באתוסוקסימיד (זרונטין) וסודיום ולפוראט (דפלפט) שיעיל בשליטה בניתוקים בכ- 75% מן החולים. מונותרפיה ב[[למוטריג'ין]] היא פחות יעילה כשרק 50% מן החולים מתאזנים ואין להם יותר התקפים.
במחקר שפורסם במרץ 2010 ב- Journal of Medicine של פקיסטן נמצא שאותוסוקסימיד היה הטיפול היעיל ביותר לאפילפסיה של ניתוקים בילדות. קבוצת המחקר שהקיפה 453 ילדים שאובחנו זה לא מכבר מיולי 2004 עד אוקטובר 2007. נתנו לילדים, באופן אקראי אתוסוקסימיד, [[חומצה ולפרואית]] או למוטריג'ין. הגדילו, תוך הוספה, את מנות התרופה עד שהילד היה חופשי מהתקפים. אחרי 16 שבועות של טיפול מצאו החוקרים שאתוסוקסימיד וחומצה ולפרואית היו יעילות יותר מלמוטריג'ין בשליטה על ההתקפים. הם גם קבעו שלאתוסוקסימיד היו פחות תופעות לוואי בצורה משמעותית <ref>ScienceDaily http://www.sciencedaily.com/releases/2010/03/100312164655.htm</ref>.
למרות שאתוסוקסימיד הוא, לעתים קרובות יעיל יותר בטיפול בהתקפי ניתוק הרי שולפוראט הרבה יותר יעיל בטיפול ב[[התקף טוני-קלוני|התקפי טוני-קלוני]] ולכן ייתכן שהוא בחירה טובה יותר עבור חולה שיש לו שני הסוגים של אפילפסיה <ref name="isbn1-4051-0432-5">{{cite book |author=Scott Kahan; Jon Brillman |title=In A Page Neurology |publisher=Lippincott Williams & Wilkins |location=Hagerstwon, MD |year=2005 |pages=47 |isbn=1-4051-0432-5 |oclc= |doi= |accessdate=}}</ref>.
 
===תרופות שאין להשתמש בהן בהתקפי ניתוק===
 
הטיפול באפילפסיה אידיופתית כללית הוא תובעני משום שרבות מה[[תרופות אנטי-אפילפטיות|תרופות האנטי-אפילפטיות]] הן או בלתי יעילות או מחריפות ניתוקים וקפיצות [[מיוקלונוס|מיוקלוניות]]. אין להשתמש בתרופה אנטי-אפילפטית, לא רק כאשר היא מחריפה התקפים אלא גם כאשר היא לא יעילה בשליטה בהתקפים בהם היא אמורה לטפל. זה עלול ליצור תופעות לוואי שליליות לא נחוצות ולשלול מהחולה את האפקט הרפואי שניתן לספקו על ידי תרופה אחרת. [[קארבאמזפין]] (טגרטול) וויגבטרין - vigabatrin (סברילן) הן תרופות שאין לתת אותן במקרים של התקפי ניתוק ללא קשר עם חומרת ההתקפים. דבר זה מבוסס על הוכחות קליניות וניסיוניות <ref> Panayiotopoulos CP. A clinical guide to epileptic syndromes and their treatment (Revised 2nd edition). London: Springer, 2010.</ref>.
 
===נתונים לא מספיקים וכיווני מחקר===
 
בטיפול בהתקפי ניתוק אין, לעתים קרובות, מספיק עדויות לאיזו מן התרופות הקיימות יש הצירוף הטוב ביותר של בטיחות ויעילות עבור החולה המסוים <ref name="urlEthosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents">{{cite web |url=http://www.cochrane.org/reviews/en/ab003032.html |title=Ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents |work= |accessdate=}}</ref>. כמו כן לא קל לדעת כמה זמן יש להשתמש בתרופה מסוימת לפני שקובעים אם לחולה מסוים כבר אין התקפי ניתוק כפי שקורה לעתים קרובות אצל ילדים. נכון לעכשיו לא פורסמו תוצאות של אף מחקר בקנה מידה גדול בסמיות כפולה, מבוקר [[פלצבו]] המשווה יעילות ובטיחות של תרופות אלה או אחרות לטיפול בהתקפי ניתוק. המחקרים הקיימים הם קטנים ולא הציגו תוצאות ברורות <ref name="pmid15694565">{{cite journal |author=Posner EB, Mohamed K, Marson AG |title=A systematic review of treatment of typical absence seizures in children and adolescents with ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine |journal=Seizure |volume=14 |issue=2 |pages=117–22 |year=2005 |month=March |pmid=15694565 |doi=10.1016/j.seizure.2004.12.003 |url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S1059-1311(04)00224-9}}</ref><ref name="pmid16235312">{{cite journal |author=Posner EB, Mohamed K, Marson AG |editor1-last=Posner |editor1-first=Ewa B |title=Ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents |journal=Cochrane Database Syst Rev |volume= |issue=4 |pages=CD003032 |year=2005 |pmid=16235312 |doi=10.1002/14651858.CD003032.pub2 }}</ref>
 
==קישורים חיצוניים==