איי אראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 52:
מסיבות אלה אוכלוסיית האיים נראתה כמנותקת מהתפתחויות תרבותיות אשר שינו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20 את מערב אירופה ובכללם, חלקים ניכרים באירלנד. אף שמבקרים, אשר ביקרו באיים בחיפוש אחר יחודם זה, הבינו כי האיים קשורים בתרבותם באופן הדוק לאירלנד, פרשנותם לניסיונם באיים נטתה להתמקד בחיפוש אחר אמיתות כלליות על החיים וטבע האנוש, ולצורך כך ניסו לעיתים לחיות כבני האיים. אולם התנאים הקשים במקום, הדורשים עבודה מתמדת למציאת מקורות מזון ומאבק בתנאי האקלים, התירו לעתים זמן מועט בלבד לתצפיות התרבותיות שלשמן באו. כתיבת מבקרים מסוג זה נוטה להתמקד יותר בתאורים אישיים, על אופיו של המחבר, יותר מאשר על התרבות הסובבת אותו.
 
מבקרים מסוג שלישי זה הפסיקו לבקר באיים בשלהי [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], כאשר גברה תנועת התיירות לאיים, בזכות שיפור התחבורה הימית והאווירית בנתיבים המובילים אליהם. דוגמה בולטת לסוג זה של מבקרים ניתן למצואלקרוא בספר "קינת אראן" של אנדרו מקניל{{הערה|1=Andrew McNeillie, '''An Aran Keening'''. Lilliput Press, 2001. ISBN 1901866637}}, סופר אשר שהה באיים בשנת 1968.
 
סוג מבקרים רביעי לאיים, הבולט בתחילת המאה ה-21, מגיע לאיים מסיבות רוחניות ומתוך הערכה ל[[נצרות קלטית]] אשר שרידיה קיימים באיים, או על רקע אמונות [[העידן החדש]]. לבסוף, אלפי מבקרים מדי שנה מגיעים לאיים כ[[תיירות|תיירים]] גרידא: לראות את החורבות העתיקות, לשמוע אירית מדוברת כשפת העם בפאבים המעטים שעל האיים, לצפות בנופים מעוררי ההשראה ובגאולוגיה היחודית של האיים. מספר התיירים המגיעים לאיים במאה ה-21 עולה בהרבה על מספרם של סוגי המבקרים שתוארו לעיל. אולם מעטים מן התיירים מפרסמים את תעוד ביקורם במקום. ספריו של טים רובינסון "סלעי אראן: עלייה לרגל"{{הערה|Tim Robinson, '''Stones Of Aran: Pilgrimage'''. Faber & Faber, 2008. ISBN 0571241042}} ו"סלעי אראן: מבוך"{{הערה|Tim Robinson, '''Stones of Aran: labyrinth'''. Lilliput Press, 1995. ISBN 1874675503}} מתמקדים בתאור הגאוגרפיה של האיים והשפעתה על תרבות אוכלוסייתם מימי תקופת הברזל ועד לעידן המודרני.
 
==קישורים חיצוניים==