איי אראן – הבדלי גרסאות

'''איי אראן''' (ב[[אירית]]: '''Oileáin Árann'''; ב[[אנגלית]]: '''Aran Islands''') הם שלושה [[אי]]ים הנמצאים סמוך לכניסה ל[[מפרץ גולוויי]], בחופה המערבי של [[אירלנד]]. האיים מהווים את ברונות אראן ב[[מחוז גולוויי]]. שלושת האיים, ממערב למזרח, הם אינישמור (באירית: Árainn Mhór/Inis Mór; באנגלית: Inishmore), האי הגדול בשלושה אינישמן (באירית: Inis Meáin/Inis Meadhóin; באנגלית: Inishmaan) והקטן בשלושה אינשיראינישיר (באירית: Inis Thiar/Inis Oírr/Inis Oirthir; באנגלית: Inisheer). אורכו של האי אינישמן, הגדול בשלושה, הוא כ-14 ק"מ ורוחבו המקסימלי 3.8 ק"מ. שפת רוב התושבים באיים היא אירית ושמות היישובים באיים הם אירים.

אקלים האיים ממוזג באופן יוצא דופן לאזורם. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 15 מעלות בחודש יולי ל-6 מעלות בינואר. טמפרטורת הקרקע אינה יורדת בדרך כלל מ-6 מעלות. כיוון שעשב צומח בטמפרטורות שמעל 6 מעלות, באיים קיימת באיים התקופה הארוכה ביותר לגידול חקלאי באירלנד ובבריטניה, למגוון רחב של גידולים. שלהי חודש מאי היא התקופה בה קיים המספר הרב ביותר של ימים בהירים והתקופה הטובה ביותר לחזות בפריחה באיים.

הודות למזג האוויר המקומי יוצא הדופן, באיים גדלים באיים זה לצד זה צמחים מאזורים ארקטיים[[אקלים קוטבי|קוטביים]], [[אקלים ים תיכוני|ים תיכוניים]] ואלפיניים. האיים ידועים במגוון עשיר ביותר של צמחים ובעלי חיים. חריצי [[אבן גיר|סלעי הגיר]] מספקים סביבה לחה ומוגנות למיני צמחים רבים כולל שיחים גמדיים. באזורי חצץ ניתן למצוא צמחיה ארקטיתקוטבית או אלפינית, ובמקומות שבהם קיימת שכבה דקה של אדמה, ניתן לראות ריכוזי עשב ובתוכו אף צמחים [[סחלביים]] ו[[גנציינאים]]. באי מגוון [[חרקים] ובהם [[פרפראים|פרפרים]] רבים.

סמוך לצוקי האי אינישמור ואינישמן נמצאים שרידי מצודות עתיקות שהן בין השרידיםה[[אתר ארכאולוגי|שרידים הארכאולוגיים]] הקדומים באירלנד. באיים רשת סבוכה של גדרות צאן ובקר עתיקות, עשויהעשויות אבן, המשתרעתשאורכן הכולל בשלושת האיים לאורךהוא כ-1,600 ק"מ על שלושת האיים. על האיים אף נמצאו [[כוורת|מכוורות]] עתיקות עשויות אבן. הקדוש הנוצרי האירי אנדה מאראן (מת בשנת 530 לערך) יסד באי אינישמור, סמוך לקילינילקילאני (Killeany) את המנזר האירי הראשון. בתקופות מסוימות לאורך ההיסטוריה פעלו באי אינישמור לבדו כ-12 מנזרים ולקדושים אירים רבים היה קשר כלשהו במהלך חייהם לאיים.

מספרמהגרים תושבים משמעותירבים הגיעהגיעו לאיים לראשונה ככל הנראה עם כיבוש אירלנד בידי [[אוליבר קרומוול]] בשנים 1649{{כ}}-1653, כאשר האוכלוסייה הקתולית באירלנד עמדה בפני הברירה "ללכת לגיהנוםלגיהינום או ל[[קונכט]]". אירים רבים נמלטו באותה תקופה לאיים המפוזרים לאורך חופה המערבי של אירלנד שם סיגלו אורח חיים המתאים לתנאי ההשרדותההישרדות הקשים, ללא תלות באספקה מן החוץ. בין השיטות שפותחו באיים היה ערבוב חול עם [[אצות]] והנחתו על הסלעים כדי ליצור שכבת קרקע המתאימה לגידולים חקלאיים כגון [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]] וירקות אחרים. האצות שמשו אף כמזון לצאן ולבקר שחיו בין גדרות הסלעים. מן הצאן ומן הבקר נגזז הצמר וממנו יוצרו בדים לבגדים. תושבי האיים אף בנו סירות דיג ייחודיות ובקתות שגגותיהן מכוסים קש.

האיים הם באופן רשמי חלק מאזור [[גיילטאכט]] באירלנד, בו מדוברת השפה האירית כשפה עיקרית בכל השירותים הממשלתיים הרשמיים, כולל מערכת החינוך. בשלהי המאה ה-20 נמצא באוכלוסייה המבוגרת באיים נמצא אחוז גבוה מאד של דוברי שפה אחת בלבד, אירית. תרמו לתופעה זו בידודם של האיים וכן העיסוקים מקומייםהמקומיים המסורתיים. צעירים בני האיים בדרך כלל מסיימים באי את לימודי התיכון בגיל 18 ואז עוברים ליבשה להמשך לימודיהם. רבים תולים בשידורי הטלוויזיה באנגלית את ירידת קרנה ההדרגתית של השפה האירית באיים מאז שנות ה-60 ואת עזיבת הצעירים.

לאיים קיים שרות [[מעבורת|מעבורות]] בכל עונות השנה, אולם מעבורות אלה מעבירות נוסעים בלבד ולא כלי רכב. המעבורות יוצאות מהכפר רוזוויל (Rossaveal) שבמחוז גולוויי, אליו ניתן להגיע באוטובוס מ[[גולוויי]], ומגיעות לקילרונן, באי אינישמן, בתוך כ-40 דקות. בחודשים אפריל עד אוקטובר, קיים אף שרות מעבורות לאיים מן הכברהכפר דולין (Doolin) שב[[מחוז קלייר]], שיט של כשעה וחצי.

* דן אנגוס (dūn aŋgəs) הנמצא על קצה מצוק בגובה 100 מטר מעל פני האוקיינוס האטלנטי, על האי אינשמור. במבצר מספר חומות הקפיותהיקפיות הכלואות זו בזו ובמרכזן המבצר המוגן בחומה בעובי כ-4 מטר.

* כנסיית ביניין (Teampull Bheanáin) שרידיה של הכנסייה הקטנה ביותר על האי אנישמוראינישמור

אחד מסופריה הבולטים של אירלנד, ליאם או'פלרטי (Liam O'Flaherty;{{כ}} 1896{{כ}}-1984) נולד בכפר Gort na gCapall באי אינישמור. מרטין או'דיריין (Máirtín Ó Direáin;{{כ}} 1910{{כ}}-1988), אחד מן המשוררים הבולטים בשפה האירית, נולד בכפר Sruthán באינישמור.

מסיבות אלה אוכלוסיית האיים נראתה כמנותקת מהתפתחויות תרבותיות אשר שינו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20 את מערב אירופה ובכללם, חלקים ניכרים באירלנד. אף שמבקרים, אשר ביקרו באיים בחיפוש אחר יחודםייחודם זה, הבינו כי האיים קשורים בתרבותם באופן הדוק לאירלנד, פרשנותם לניסיונם באיים נטתה להתמקד בחיפוש אחר אמיתות כלליות על החיים וטבע האנוש, ולצורך כך ניסו לעתים לחיות כבני האיים. אולם התנאים הקשים במקום, הדורשים עבודה מתמדת למציאת מקורות מזון ומאבק בתנאי האקלים, התירוהותירו לעתים זמן מועט בלבד לתצפיות התרבותיות שלשמן באו. כתיבת מבקרים מסוג זה נוטה להתמקד יותר בתאוריםבתיאורים אישיים, על אופיו של המחבר, יותר מאשר על התרבות הסובבת אותו.

סוג מבקרים רביעי לאיים, הבולט בתחילת המאה ה-21, מגיע לאיים מסיבות רוחניות ומתוך הערכה ל[[נצרות קלטית]] אשר שרידיה קיימים באיים, או על רקע אמונות [[העידן החדש]]. לבסוף, אלפי מבקרים מדי שנה מגיעים לאיים כ[[תיירות|תיירים]] גרידא: לראות את החורבות העתיקות, לשמוע אירית מדוברת כשפת העם בפאבים המעטים שעל האיים, לצפות בנופים מעוררי ההשראה ובגאולוגיהוב[[גאולוגיה]] הייחודית של האיים. מספר התיירים המגיעים לאיים במאה ה-21 עולה בהרבה על מספרם של סוגי המבקרים שתוארו לעיל. אולם מעטים מן התיירים מפרסמים את תעודתיעוד ביקורם במקום. ספריו של טים רובינסון "סלעי אראן: עלייה לרגל"{{הערה|Tim Robinson, '''Stones Of Aran: Pilgrimage'''. Faber & Faber, 2008. ISBN 0571241042}} ו"סלעי אראן: מבוך"{{הערה|Tim Robinson, '''Stones of Aran: labyrinth'''. Lilliput Press, 1995. ISBN 1874675503}} מתמקדים בתאורבתיאור הגאוגרפיה של האיים והשפעתה על תרבות אוכלוסייתם מימי תקופת הברזל ועד לעידן המודרני.

האיים ידועים כמקום יצורו של [[סוודר]] ייחודי, אשר זכה לשם "סוודר אראן", העשוי צמר כבשים מקומי בסריגה גסה, והפך למוצר הנמכר ברחבי תבל במהלך המאה ה-20. סירות הדייגים המקומיות, העשויות בד [[קנבס]] מרוח בזפתב[[זפת]], המתוח על שלדה קלה, מסוגלות להתמודד עם תנאי הים הסוער לעתים תכופות סביב האיים ואף לצאת לאוקיינוס הפתוח. בתחילת המאה ה-21 מעטות מסירות הדיג יוצאות עוד לדוג בים הפתוח, ורוב הדייגים עוסקים בדיג [[לובסטר]]ים סמוך לחוף. חלק מן הסירות משמשות במרוצי סירות שנתיים הנערכים במקום.