תוארי אצולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 21:
==רשימת תארי אצולה==
*'''[[קיסר]], [[מלך]], [[צאר]],[[סולטאן]], [[קייזר]], [[קראי (תואר)|קְרַאִי]]:''' תואר האצולה העליון הוא "קיסר" או "מלך". מקבילים להם התואר ה[[האימפריה הרוסית|רוסי]] "צאר", התואר ה[[גרמניה|גרמני]] "קייזר" והתואר ה[[רומניה|רומני]] "קראי", שבאופן מילולי מקבילים ל"קיסר" - תואר שנחשב רם יותר מאשר "מלך". בעבר למלך היה כוח שלטוני ממשי, אך כיום ברוב המונרכיות למלך תפקיד טקסי בלבד.
 
*'''[[יורש העצר]]:''' מתחת למלך נמצא יורש העצר. תוארו משתנה ממדינה למדינה, אך בדרך כלל זהו "נסיך". לעתים המילה באה לתאר בן אחר למשפחת המלוכה, לאו דווקא נסיך, למשל - [[לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה|הנסיך דה קונדה]] (המחצית השנייה של [[המאה ה-17]]). עקב בלבול מסוים, התואר הרוסי "קניאז" תורגם לעברית כ"נסיך", אך במקורו תואר זה אינו משויך לבנו של המלך. במידה מסוימת תואר זה הנו המקבילה הרוסית ל"דוכס" או "ארכידוכס". לעתים קרה שהמלוכה עברה לקרובי משפחה של המונרך שלא היו דווקא נסיכים.
 
*'''[[נסיך]],[[אמיר]], [[וויווד]]:''' מדובר באחד מתארי האצולה הבכירים ביבשת האירופאית, ברוב המדינות השני אחרי המלך. ברוב מדינות אירופה, התואר בא לתאר אדם אשר נמנה עם משפחת המלוכה, אך יש יוצאים מהכלל. נסיך יכול להיות שליט עצמאי וזהו התרגום המקובל בספרות לתואר הרוסי קניאז, שלא מתאר בן משפחת המלוכה. התואר יכול לעבור בירושה, בתנאי שזה לא תוארו של יורש העצר. בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] ניתנו תארי אצולה בשם "ביי" שפירושם "נסיך". קיימות נסיכויות שראש המדינה (המונרך) בהן הוא נסיך אך מעמדו כשל מלך. נסיכויות אלה הן בדרך כלל מדינות קטנות ולכן לא נקראות ממלכות, כדוגמת נסיכות [[מונקו]].
 
*'''[[פר (תואר אצולה)|פר]]:''' מקרה מיוחד הוא התואר "פר" הכוונה היא שווה למעמד המלך ("שווה" הוא, למעשה, פירוש המילה) וזהו התואר העליון אחרי התארים של משפחת המלוכה ב[[צרפת]], במחצית השנייה של [[המאה ה-19]].