קשת השער – הבדלי גרסאות

[[תמונה:St Louis night.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת השער בלילה.]]

המבנה בנוי בצורת [[קשת (מבנה)|קשת]] בעלת יציבות רבה ושימוש אופטימלי בחומר. צורת הקשת המדויקת היא של [[קו השרשרת]] - הצורה המתקבלת כאשר תולים כבל או שרשרת באופן חופשי - במהופך, וכךכך שהמרחק בין שני הקצוות שווה לגובה הקשת. את הקשת תכנן ה[[אדריכל]] ה[[פינלנד|פיני]]-אמריקאי [[אירו סארינן]], שזכה בתחרות על תכנון האנדרטה ב-[[1947]], יחד עם הקונסטְרוּקְטור האנסקארל באנדל (Hannskarl Bandel). מהנדס הבניין באנדל, שהיה מופקד על תכנון שלד המבנה, חוזקו ויציבותו, זכה לפרסום רב בעקבות בניית הקשת.

הקשת, נראית פשוטה ו[[מינימליזם|מינימליסטית]] אך תכנונה, ובעיקר תכנון [[בנייה|בנייתה]], היוהיה פרויקט מורכב ביותר. היא בנויה מ-71 חוליות בכל אחד משני צידיהצדיה, המחוברות זו מעל זו ונפגשות בחלק העליון. כל חולייה תוכננה ויוצרה בנפרד במפעל והובאה לאתר לצורך הרכבתה במעלה הקשת. כל חולייה היא משולש חלול העשוי [[פלדת אל-חלד]] שבתוכו נדחס [[בטון]] ובמרכזו חלל [[אוויר]]. בתוך חלל אוויר זה נוסעות קרוניות מיוחדות, המשמשות כ[[מעלית|מעליות]] העולות לתצפית תיירותית שנמצאת בחלל שבחוליות הקשת העליונות. הקרוניות תוכננו להסתובב במתקן ההסעה כך שהיושבים בו יישארו במצב אופקי במהלך העלייה לאורך הקשת העקמומית. מידותיהן של החוליות מחושבות באמצעות [[קוסינוס היפרבולי]], המתאר את קו השרשרת. חתך כל חולייה הוא [[משולש שווה צלעות]] שאחד מקודקודיו פונה אל מרכז הקשת וצלעו הנגדית פונה אל חוץ המבנה. בכך התקבלה צורה אסתטית ויציבה, והמבנה מסוגל להתנגד לרוחות טוב יותר, משום שרוח הנושבת בניצב למישור הקשת גורמת לה להילחץ אל תוך עצמה.

הבעיה העיקרית בתכנון הקשת הייתה חוסר יציבותה של הקשת במהלך הבנייה. קשת היא מטבעה מבנה חזק ויציב, אך עד השלמתה, ולפני הנחת ה[[אבן ראשה|אבן הראשה]] שלה, היא אינה יציבה. גובה הקשת הוא 192 מטר, ובשל גובהה לא ניתן היה להקים פיגומים חיצוניים. בניית הקשת בוצעה לבסוף בשלושה שלבים:

* בשלב השני, שבו החוליות הבאות כבר סטו מאוד מבסיס הקשת, נמתחו בחלקה החיצוני של הקשת כבלי דריכה, שמתחו את הרגל באופן כזה שלא יכלה ליפול או לסטות. כבלים אלו שימשו גם את ה[[עגורן|עגורנים]] המיוחדים שחוברו לקצה החולייההחוליה האחרונה שהוצבה, והעלו את החולייההחוליה הבאה. עגורנים אלו, שיכלו להיתפס סביב החוליות הקיימות של הקשת על אף רוחבן המשתנה, ולטפס במעלה הקשת תוך כדי בנייה, תוכננו אף הם במיוחד לצורך בניית הקשת.

* בשלב השלישי, לאחר שבכל צד חוברו 48 מתוך 71 החוליות של הקשת, כשכבלי המתיחה כבר לא יכלו עוד למתוח באופן יעיל את חוליות הקשת הבאות, שכיוונן כבר היה אופקי יותר, נבנה [[מסבך]] [[פלדה]] ארוך, שתמך בין שתי רגלי הקשת החופשיות. המסבך מנע משתי הרגליים ליפול אחת לכיוון השנייה וכך אפשר היה להמשיך לחבר חוליות נוספות כמו בשלב הקודם. לקראת חיבור שני צידיצדי הקשת נבנה מסבך נוסף, קטן יותר, שסייע ליציבות בשלבים הסופיים. היום שבו הועלתה החולייההחוליה האחרונה, "אבןהאבן הראשה", היה יום חג בסנט לואיס - אלפים הצטופפו לצפות בחולייהבחוליה שהועלתה בלוויתבלוויית [[דגל ארצות הברית]]. למרות כל החישובים, לא היו שתי הרגליים מאוזנות בדיוק זו מול זו. העובדים נאלצו להרטיב את אחת הרגליים בזרנוקי מים במשך כמה שעות, על מנת שתתקרר ותתכווץ כלפי הרגל השנייה, כדי שאפשר יהיה לחבר אותן.

רחבת הקשת ופארק ג'פרסון מהווים מוקד לאירועים המוניים בעיר סנט לואיס. המפורסם שבאירועים אלה הוא סוף השבוע של [[יום העצמאות של ארצות הברית]], החל ב-[[4 ביולי]]. האירועים ביום זה הם הגדולים ביותר בארצות הברית וכוללים מופעי בידור, להקות זמר, מתקני משחקים לילדים, פארק שעשועים נייד ודוכני מזון ומשקה. פעמיים ביום מתקיים [[מפגן אווירי]] של מיטב טייסי הפעלולים בארצות הברית. המפגן האווירי נפתח במפגן [[צניחה חופשית]] כאשר הצנחנים עוברים בין רגלי הקשת, בדרך לנקודת הנחיתה. חברת [[בואינג]], שלה מפעל תכנון והרכבה של מטוסים צבאיים בעיר, מממנת תצוגה של מטוסי קרב דוגמת מטוס הקרב-הפצצה [[הרייר]] הממריא אנכית, או ה[[מפציץ]] האסטרטגי [[B-2]]. שיאם של האירועים הוא במופע [[זיקוקין די-נור]] מרהיב שנמשך כ-30 דקות, והוא הארוך ביותר בארצות הברית.