הבדלים בין גרסאות בדף "מחוך"

נוספו 2,342 בתים ,  לפני 7 שנים
 
הביקורת על נזקי המחוך נמשכה במהלך [[המאה ה-19]], ואף התעצמה ברוח תנועת שוויון הזכויות לנשים. במחצית המאה כבר נעשו נסיונות ראשונים לעצב אופנה נשית נטולת מחוך ("אופנת [[אמליה בלומר]]"), אבל רק במאה הבאה צברה הרפורמה באופנת הנשים אהדה משמעותית, בהשפעת מעצבים מזרם ה[[יוגנדסטיל]]. ובכל זאת, עד שנת [[1910]] לערך עוד היו "שמלות הרפורמה" דמויות שק, משל אין דרך לעצב בגדי נשים אלגנטיים ללא מחוך. רק בהשפעתם של אמני ה[[אר דקו]], ובעיקר [[פול פווארה]] (Poiret), נוצרה אופנה אלגנטית לנשים ללא שימוש במחוך.
 
וואלרי סטיל, היסטוריונית אופנה, חקרה את הנושא בסיפרה "The Corset: A Cultural History"<ref>קישור ל[http://www.venacavadesign.co.uk/Products/The_Corset_A_Cultural_History_by_Valerie_Steel.html ספרה של וואלרי סטיל]</ref> בהוצאת [[אוניברסיטת ייל]], ומצאה כי בניגוד למוסכמות הישנות למרות שמחוכים המהודקים בחוזקה ומגבילים את תנועת הגוף הם אינם גורמים לנזק גופני. בעזרתם של רופאים, היא הוכיחה כי הטענות בדבר נזקים גופניים הנגרמים מלבישת המחוך היו מבוססות על מיתוסים וידע רפואי מוגבל, המחלות המתוארות היו קרוב לוודאי תוצאה של היגיינה נמוכה ותזונה לקויה.
ההשפעות הבריאותיות היחידות שהתגלו כנכונות הן צמצום קיבולת הקיבה וצימצום קיבולת הריאות ב10% עד 25%. אף אחת מהשפעות אילו אינה מהווה סכנה בריאותית, אך עלולות להגביל את כמות המזון שניתן לצרוך ואת היכולת לבצע פעילות גופני הדורשת סיבולת לב ריאה.
 
כדי לחשוף את ההשפעה על האיברים הפנימיים ביצעה וואלרי סטיל סריקות CT לקתי ג'ונג, דוגמנית מחוכים שהצרה את היקף המתניים באופן קיצוני ל 38ס"מ, ומצאה שאף על המחוך הקיצוני דחיקת האיברים הפנימיים לא היתה דרמטיית כמצופה. למעשה האיברים נדחקו פחות מאשר המתרחש בזמן ההריון.
בספר מצוטט מחקר אחר שבוצע על ידי רופאים מ[[המאה ה-19]] ובו התגלה שתוחלת החיים של נשים לובשות מחוך עלתה בשנים רבות על זו של בעליהם. עדויות לחיים ארוכים ובריאים ניתן למצוא אצל חובבות מחוך רבות כגון השחקנית הבלגית [[אמלי קליפורד]], השחקנית הבריטית [[לילי לאנגטרי]], הזמרת הצרפתיה [[פולאריס]] (אמילי מארי בוצ'אוד) ואחרות.
 
=== המחוך האופנתי מאז שנות העשרים ===
482

עריכות