הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

קולות הקוראים להקמתה של ספרייה לאומית יהודית נשמעו לראשונה ב-1872, אז פירסם הרב [[יהושע העשיל לוין]] מוילנה{{הערה|נפטר בשנת 1883 בפריז, ב-2008 הועלו עצמותיו לישראל ונקבר בהר הזיתים. הרב לוין נודע בשל שני חיבוריו התורניים, "עליות אליהו" - חיבור על הגאון מווילנה שיצא לאור בתרמ"ה, 1884, ו"ציון יהושע" - חיבור על התלמוד הבבלי והירושלמי. כמו כן כיהן כרב הראשי בפריס. ראו אודותיו: {{הארץ|יובל אלבשן|בדרכים: הקבורה המחודשת של הרב יהושע השל לוין בירושלים|1.1196156|4.4.2010}}}} קול קורא להקמת ספרייה שמטרתה "לאסוף שמה כל ספרי עמנו, אחת מהנה לא נעדרה" {{הערה|{{חבצלת|יהושע העשיל לוין|קול קורא!|1872/01/26|00500}}}}. אם כי האופי של הספרייה אותו ביקש להקים היה דתי, ובהערה לקול הקורא מובהר כי הספרייה תעמוד "תחת השגחת הרבנים הצדיקים [...] לבל יבואו שמה חלילה ספרים מאלה אשר לבבם פונה היום להטות עקלקלות [...]". את קול הקורא חתם עורך החבצלת בהצטרפות לקריאה, וכי "כבר העיר על זה אחד מסופרינו הכי נכבדים בגליונות הקודמים"{{הערה|לא{{חבצלת|אליעזר צויןיצחק שםשפירא|מכתבים הסופר או מספר הגיליון בומוורשא - כנטען - הועלה רעיוןב|1871/12/12|00501|שנה זהשנייה, קודםגיליון לכן.10|דפדוף}}}}. ובגליון שלאחר מכן, בעמוד הראשון, התפרסמה הודעתו של [[הראשון לציון]], רבה של ארץ ישראל באותה התקופה, [[אברהם אשכנזי]], אשר גיבה את היוזמה, והתנדב לשמש כמשגיח על "הבית הרם הזה לבל יבוא בו ספרי המטים עקלקלותם [...]".{{הערה|{{חבצלת|אברהם אשכנזי|כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון|1872/02/02|00101}}}}.