אפקט וסטרמרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיצול לערך עצמאי |
נלקח מתוך הערך החתמה. לרשימת התורמים, ראו בגרסאות הקודמות שם. |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם – אחד מהם, או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. תופעה זו, הידועה בשם "אפקט ווסטרמרק", תועדה לראשונה על ידי ה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוג]] הפיני [[אדווארד ווסטרמרק]]. מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם ב[[קיבוץ|קיבוצים]] ב[[ישראל]], בנישואים המאורגנים ב[[סין]] מסוג "Shim-pua marriage" (לפיהם מחתנים את הילדים בילדותם), וכן בקרב משפחות בעלות קירבה ביולוגית.
למעשה, התופעה כבר מוזכרת אצל [[חז"ל]], בציטוט מפי גבירה רומאית: "אמורה הייתי להינשא לאחי אמה, ועל ידי (=ובגלל) שגדלתי עימו בבית, התכערתי בעיניו, והלך ונשא אשה אחרת, ואינה נאה כמותי" (בראשית רבה פרק יז).
בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קירבה ביולוגית). מחקר אשר עקב אחר דפוסי ה[[נישואין]] של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך כמעט 3,000 נישואים של ילדי הקיבוצים, רק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. מתוך ארבעה עשר הזוגות הללו, אף אחד מהם לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט ווסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.
במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית. דוגמאות למשיכה מינית מסוג זה ניתן לראות בין בני דודים אשר נישאים זה לזו.
| |||