אפקט וסטרמרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים חיצוניים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קירבה ביולוגית). מחקר של ה[[אנתרופולוג]] [[יוסף שפר]] משנת 1971, אשר עקב אחר דפוסי ה[[נישואין]] של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך 2,769 נישואים של ילדי הקיבוצים, אף זוג לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם, ורק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט וסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.
בסין, היו נהוגים בעבר [[נישואי שים-פואה]], שבהם היתה נמכרת ילדה ממשפחה ענייה למשפחה עשירה כמשרתת, והיתה נישאת לבנה של המשפחה העשירה כאשר שני הילדים הגיעו לבגרות. עם זאת, אפקט וסטרמארק גרם פעמים רבות לרתיעה מינית בין בני הזוג, ובשל כך נישואין מסוג זה אופיינו מספר קטן יותר של ילדים ובמספר גדול יותר של [[גירושין]] ו[[בגידה (זוגיות)|בגידות]].
במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם [[משיכה מינית גנטית]].
| |||