הצעת אי-אמון – הבדלי גרסאות

בעקבות העדר היציבות השלטונית גם בשיטה החדשה, החליטה הכנסת בשנת [[2001]] לבטל את הבחירה הישירה ולחזור למשטר פרלמנטרי בו ראש הממשלה נבחר על ידי חברי הכנסת. אולם בשביל למנוע גם את אי היציבות שהתגלתה בימי "[[התרגיל המסריח]]" נותרו הגבלות על הצעות אי האמון. גם על פי חוק יסוד: הממשלה החדש<ref>http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod14.htm</ref> יש צורך ברוב של 61 חברי כנסת על מנת להפיל את הממשלה. בחוק החדש בוטלה הקביעה שהפלת הממשלה מביאה לבחירות חדשות לכנסת. אולם במקומה הוכנס השימוש ב'''אי אמון קונסטרוקטיבי''': מציעי אי האמון צריכים גם להביא בפני הכנסת שם של [[חבר כנסת|חבר הכנסת]] אשר הם מעוניינים שיחליף את ראש הממשלה. עם קבלת הצעת האי אמון על נשיא המדינה להטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. רק אם חבר כנסת זה לא הצליח להרכיב ממשלה תוך 42 יום הכנסת מתפזרת.

 

 

==קישורים חיצוניים==