ההסכם האנגלו-מצרי (1936) – הבדלי גרסאות

בשנת [[1922]] הכריזו הבריטים כי מצרים, שהייתה תחת שלטון צבאי בריטי משנת [[1882]], היא מדינה עצמאית, ותנוהל כ[[פרוטקטורט]] בריטי. הכרזה זו לא סיפקה את השאיפות המצריות לעצמאות. משברים חוקתיים ומהומות סיכנו את היציבות במדינה, ועם מותו של המלך [[פואד הראשון]] הוביל ראש הממשלה מטעם [[מפלגת הוופד]] [[מוסטפא אל נחאס פאשה]] לחתימת חוזה שיסדיר את יחסי שתי המדינות. {{הערה|חיים מסינג, '''אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם''', הוצאת עמיחי, 1966, עמ' 661}}

ההסכם נחתם במשרד החוץ ב[[לונדון]] ביום [[26 באוגוסט]] [[1936]] על ידי שר החוץ [[אנתוני אידן]], [[הלורד שומר החותם]] [[לורד הליפקס]], שר הפנים [[ג'ון סיימון]], ראש הממשלה [[רמזי מקדונלד]] והנציב העליון למצרים (שהוראות ההסכם שינו את משרתו ל[[שגריר]] בריטניה במצרים) [[מיילס למפסון]]. מהצד המצרי חתמה משלחת של 13 נציגים בראשות מוסטפא אל נחאס פאשה. {{הערה||{{דבר||חוזה אנגליה-מצרים נחתם|1936/08/27|00102}}}}