נפוליאון בונפרטה – הבדלי גרסאות

ב-[[15 בספטמבר]] [[1786]] חזר נפוליאון לעיר מולדתו והתאחד עם משפחתו לראשונה זה שמונה שנים. על המפגש העיק המשבר הכספי מאז מות אביו, ונפוליאון, כעת אב המשפחה, נסע לפריז כדי להחזיר את הסיבסוד על מטעי המשפחה שהושהה. חופשי לראשונה בפריז, הרבה נפוליאון לבלות בתיאטרון וקיים יחסי מין ראשונים עם זונה מקומית. פגישתו עם שר האוצר נכשלה, וב-1 בינואר 1788 חזר לקורסיקה, שם נשאר עם משפחתו עד ליוני.

 

 

בזמן [[המהפכה הצרפתית]] היה נפוליאון בן 20, ונעשה לקצין בצבא הצרפתי. הוא נלחם בצבאות [[ממלכת בריטניה הגדולה|בריטניה הגדולה]] ו[[ספרד]], בתומכי ה[[מלוכה]] ובלאומנים שונים (גם במולדתו קורסיקה). בשנים שלאחר המהפכה הצרפתית סבלה צרפת מחוסר יציבות פוליטית, הן מבית והן מחוץ. מדינות שונות ניסו לפלוש לשטחה במטרה לדכא את המהפכה, ואילו בצרפת עצמה התרחשו קרבות בין תומכי המלוכה למהפכנים. גם בקורסיקה התנהלה באותה תקופה מלחמת אזרחים, ומשפחתו של נפוליאון גורשה משם על ידי הלאומנים הקורסיקאים בראשותו של [[פסקל פאולי]]. כקצין בצבא הצרפתי התבלט נפוליאון כאסטרטג צבאי מחונן, וניהל כמה קרבות (כמו [[המצור על טולון]]<ref>[[אליסטיר הורן]], "'''כמה רחוק מאוסטרליץ?'''", [[הוצאת דביר]], [[2005]], עמוד 29, "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], כקצין [[ארטילריה]] בן עשרים וארבע, נקרא לייעץ למפקד הלא- מצטיין במיוחד של צבא המהפכה ה[[צרפת|צרפתי]] שצר על העיר. בכשרונו הגאוני לקלוט מצב במבט אחד, שעתיד לשמשו כה יפה בשנים הבאות, הוא נתן את הערכה המזהירה שאם יוכל הכוח הצרפתי להשתלט על צוק לה קר, הנשקף אל נמל [[טולון]], אזי תותחים שיוצבו על הצוק לא יאפשרו לספינותיו של הוד להגן על הנמל. התכסיס הצליח וה[[בריטניה|בריטים]] גורשו; [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]], שנפצע בירכו, נהפך לגיבור בקרב חיילי צבא ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכה]] הכושל (אף שעדיין לא נודע מחוץ לשורותיו) וקודם לדרגה המסחררת של [[בריגדיר גנרל| général de brigade]] והוא רק בן עשרים וארבע, ומונה למפקד חיל התותחנים של הצבא באיטליה".</ref>) שבהם זכו כוחותיו לניצחון מוחלט. ב-[[1793]], בהיותו בן 24 בלבד, הועלה לדרגת מפקד חטיבה (Général de brigade). בהמשך פיקד נפוליאון על גייסות צרפת שנלחמו בצבא ה[[אוסטריה|אוסטרי]] על אדמת איטליה. הצלחתו הייתה גדולה עד כדי-כך שהצליח להגיע לפרברי [[וינה]].