פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
הגהה קלה, חלקית
שורה 1:
[[תמונה:North American Aerospace Defense Command logo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הפיקוד]]
'''פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה''' (ב[[אנגלית]]: North American Aerospace Defense Command, ובקיצור: NORAD) הוא ארגון משותף ל[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] המפקח על המרחב האווירי של [[צפון אמריקה]] <ref>[http://www.norad.mil NORAD Official Site]</ref>. הארגון נוסד ב-[[12 במאי]] [[1958]] בשם "פיקוד הגנת האוויר של צפון אמריקה". מאז [[1963]] המטה הראשי של הפיקוד נמצא ב[[מרכז המבצעים בהר שאיין]] שב[[קולורדו]], ומסיבה זו יש המתייחסים לפיקוד כאל [[הר שאיין]].
 
מתקני הפיקוד של NORAD הנמצאים בקולורדו מנוהלים על ידי [[חיל האוויר של ארצות הברית]], ונמצאים תחת פיקודה של קבוצת התמיכה של משימה 721, המהווה חלק מ[[כנף החלל 21]], הממוקמת ב[[בסיס חיל האוויר פיטרסון]]. הפיקוד מחולק לשלושה אזורים:
שורה 12:
===הקמה===
[[תמונה:NORADNorth-Portal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה הצפונית למתחם NORAD בהר שאיין (מוכרת מסדרת [[מדע בדיוני|המדע הבדיוני]] [[סטארגייט SG-1]])]]
ההכרה באיום ההולך וגובר מפני ה[[מפציץ|מפציצים]] ה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] מתוצרת [[ברית המועצות]], בעלי יכולת הנשיאה של [[נשק גרעיני]], הביאה את [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] לכדי שיתוף פעולה קרוב יותר בתחום [[הגנה אווירית|ההגנה האווירית]]. בעוד שהתקפה מכיוון [[האוקיינוס השקט]] או [[האוקיינוס האטלנטי]] תתגלה באמצעות [[כלי טיס להתראה מוקדמת]], [[ספינה|ספינות]] [[צי]], או מתקני [[מכ"ם]] הנמצאים על החוף, אזור [[החוג הארקטי]] לא היה מכוסה מבחינה הגנתית. בראשית [[שנות ה-50]] הסכימו ארצות הברית וקנדה הסכימו להקים סדרה של תחנות מכ"ם לרוחב צפון אמריקה על מנת לגלות התקפה סובייטית שתגיע מכיוון החוג הארקטי. סדרת המכ"מים הראשונה הייתה פיינטרי ליין (קו עץ האורן), שהושלמה ב-[[1954]] והורכבה מ-33 תחנות לרוחב קנדה. אולם, קשיים טכניים שהתגלו בהפעלת המערכת הובילו להקמהלהקמתן של רשתות מכ"ם נוספות. ב-[[1957]] הושלמה גדר מק'גיל; הגדר מורכבת ממכ"ם [[אפקט דופלר|דופלר]] שאמור לגלות [[כלי טיס]] שטס בגובה נמוך. מערכת זו נמצאת בקירוב במרחק של 480 קילומטרים מפיינטרי ליין במקביל ל[[קו רוחב]] 55. המערכת המשותפת השלישית הייתה [[קו ההתרעה המוקדמת מרחוק]], שבנייתה הסתיימה ב-1957. המערכת הורכבה מ-57 תחנות מכ"ם במקביל לקו רוחב 70. המערכות הללו סיפקו התרעה של כ-3 שעות לפני הזמן שבו המפציץ יהווה סכנה בכך שיתקרב לאזורים [[צפיפות אוכלוסין|צפופי אוכלוסין]].
 
הפיקוד והשליטה של המערכת המורכבת הזאת הפכההפכו לאתגר משמעותי. החל מראשית שנות ה-50 נערכו דיונים ומחקרים בנושא מערכות משותפות והם הסתיימו ב-[[1 באוגוסט]] 1957, כאשר ארצות הברית וקנדה הודיעו על הקמת פיקוד משולב, ששמו יהיה פיקוד הגנת האוויר של צפון אמריקה. ב-[[12 בספטמבר]] התחילה הפעילות המבצעית ב[[קולורדו]]. ההסכם הרשמי בין שתי המדינות נחתם ב-[[12 במאי]] [[1958]].
 
===המלחמה הקרה והתרעות שווא===